קוד: ביאור:איוב מב15 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
לאחר 41 פרקים של סבל, ולאחר שאיוב קיבל מה' את המסרים הנובעים מהייסורים שבאו עליו, ה' החזיר אותו למצבו הראשון, ובין השאר נתן לו שלוש בנות יפות:
אִיּוֹב מב15: "וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת כִּבְנוֹת אִיּוֹב בְּכָל הָאָרֶץ; וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם
"
יופיין של בנות איוב נחשב, לפי חלק מהמפרשים, כפיצוי לאיוב. כל מה שהיה לאיוב לפני הייסורים, חזר אליו כפליים אחרי הייסורים, פרט לבנות, שהיו שלוש ונשארו שלוש; ועל כך אמר ר' יוחנן:
"
נהי דלא נכפלו בשמות, אבל נכפלו ביופי
"
(בבלי בבא בתרא טז ב). כביכול, שלוש בנות יפות "שוות" כמו שש בנות רגילות. אולי הסיבה היא, שבנות יפות מושכות מחזרים, והדבר מביא כבוד לאביהן.
על שמותיהן של בנות איוב ראו
בנותיו היפהפיות של איוב.
בזמן התנ"ך, רק בנים היו יורשים את נחלת אביהם. התורה חידשה, בפרשת בנות צלפחד, שאם לאב אין בנים אלא רק בנות - נחלתו עוברת לבנותיו,
במדבר כז8: "ואל בני ישראל תדבר לאמר: איש כי ימות ובן אין לו - והעברתם את נחלתו לבתו
"
. לאיוב היו בנים, ובכל זאת הוא החליט לתת חלק מנחלתו לבנותיו היפות. מדוע?
1. ייתכן שזה היה אחד המסרים שאיוב למד במענה ה' מן הסערה - להמשיך את התהליך שהתחילה התורה, ולהשוות את הבנות לבנים (אראל).
וַיְחִי אִיּוֹב אַחֲרֵי זֹאת מֵאָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה..." מראה שלא מדובר ב"נחלה" במובן "ירושה" אלא מתנה, אולי "מתנת עצמאות". וזה היה תמיד מקובל אצל כל היכול להרשות לעצמו (דוד אקסלרוד).
2-4. ייתכן שזה ביטוי לשביעות רצונו מהן; ייתכן שזו צורה להדגיש את גודל עיזובנו - לומר, היה מספיק לכולם. ייתכן גם שזה המשך של איוב מב6: "עַל כֵּן אֶמְאַס וְנִחַמְתִּי עַל עָפָר וָאֵפֶר
": אדם מוריש - פירושו שהרכוש, אשר הוא ממילא לא צריך יותר, נמסר לא לסתם מישהו, אלא לפי העדפת המוריש, כלומר, עד הרגע האחרון הוא רוצה ליהנות מרכושו. המנחיל את בניו בעודו בחיים - מאס וניחם על עפר ואפר (דוד אקסלרוד).
5. הספר החיצוני "דברי איוב" מספר בהרחבה על בנותיו של איוב (ראו בסוף הספר, פרקים מו - נא): לאחר שה' החזיר לאיוב את בריאותו ואת רכושו, הוא חילק את כל רכושו לבניו הזכרים בלבד. בנותיו באו והתלוננו על כך שלא נתן להן רכוש, אך הוא אמר להן ששמר עבורן את הרכוש הטוב ביותר - שלוש חגורות שקיבל מה' כאשר דיבר עמו מן הסערה:
אֱזָר נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ, וְאֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי"
אֱזָר נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ, אֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי"
חגורות אלו, מלבד העובדה שריפאו אותו מכל מחלותיו והגנו עליו ממחלות נוספות ומהצקות נוספות של השטן, גם אפשרו לו להתעלות לגמרי מעל חיי החומר. ברגע שבנותיו חגרו את החגורות הללו, גם הן התעלו מעל חיי החומר, מאסו בכל תאוות העולם הזה, והקדישו את ימיהן לתפילות ולשירי תהילה לה'. הרוח חרתה את השירים על שמלותיהן, והם גם נכתבו בספר. כך זכו הבנות לנחלה רוחנית, שמעלתה גבוהה אף יותר מזו שקיבלו הבנים.
רבי יהושע בן קרחה אומר: איוב - בימי אחשורוש היה, שנאמר: (איוב מב15) 'ולא נמצא נשים יפות כבנות איוב בכל הארץ... ' איזהו דור שנתבקשו בו נשים יפות - הוי אומר זה דורו של אחשורוש! ואימא בימי דוד,דכתיב: (מלכים א א3) 'ויבקשו נערה יפה... '? - התם בכל גבול ישראל, הכא בכל הארץ!" ( בבלי בבא בתרא טו ב).