עלייתה של רות

קוד: עלייתה של רות בתנ"ך

סוג: מניעים2

מאת: עידית ועוד

אל: נח"ת שבת החידון העולמי נ"ט

[מתוך הדיון " עליה לארץ "]

שאלה

רות א: איך רות יכלה לעזוב את ארצה ולעלות לארץ שהיא לא מכירה? באותה תקופה בוודאי היה קשה מאד להיקלט בחברה חדשה!

תשובות המשתתפים

• החברה באותה תקופה לא היתה מגובשת כמו היום [3] . רק מעט אנשים חיו בערים – הרוב חיו בבתים בודדים ומרוחקים זה מזה. לכן לא היה כל כך קשה להיקלט בארץ [ליעוז].
• לרות לא היה מה לחפש במואב. לא היו לה שום קשרים – כי אישה באותה תקופה לא היתה יוצאת מהבית [4] [ליעוז; לאה פ].
• רות אהבה את נעמי חמותה ורצתה להישאר איתה.
• זה היה אידיאליזם צרוף! רות רצתה לעשות חסד עם חמותה.
• באותה תקופה היה מקובל שהילדים דואגים להוריהם המבוגרים [5] ; רות חשבה שלנעמי יהיה קשה להסתדר לבד בארץ ורצתה לעזור לה. ואכן היא עזרה לה – היא הביאה לה שיבולים מהלקט.
• החברה המואבית דחתה את רות, כי היא התחתנה עם איש זר [6] , ולכן לא היה לה מה לחפש במואב – היא העדיפה לבוא לארץ.

רות התגיירה לפני שהתחתנה עם מחלון (אחרת הוא לא היה מתחתן איתה); היא היתה יהודיה ולכן היה חשוב לה מאד לבוא לארץ.

סיכום והקבלות לימינו

דבריו של בועז מספקים לנו את התשובה: " היטבת חסדך האחרון מן הראשון...". רות 'ראתה את האור' וחזרה בתשובה, ומאותו רגע לא היו חשובים לה הדברים הגשמיים; היה חשוב לה רק להעצים את ההתעלות הרוחנית, ולא לשקוע בהרהורים אחרי הכבוד והכסף. לא הפריע לה שהיא לא יודעת לקראת מה היא הולכת; היא רק חשבה על זה שהעליה לארץ תעזור לה לעלות במעלות התורה והגדלות. היא חשבה ש"ייסורים מכפרים", וייסורי העליה לארץ יכפרו עליה ויביאו לה התעלות. מלבד זה – ייתכן שרות ידעה שא"י היא ארץ קדושה ועמ"י היושב בא"י הוא עם קדוש ורוחני. נעמי בוודאי דיברה איתה על הנושא. אישה שמתגיירת היא אישה גדולה והיא בוודאי יודעת הרבה.

• לעולים החדשים: אז היה קשה להגיע למקום חדש, כי החברה היתה סגורה ועשויה מ'חמולות', וגם התרבות היתה שונה וכו'. אבל בימינו יש הרבה ארגונים שעוזרים לעולים (הסוכנות, הטבות מהממשלה וכו'). גם החברה בישראל מאד פתוחה לקלוט עולים חדשים -- השכנים מנסים להתחבר עם העולים, להכיר אותם ולעזור להם. המצב היום הרבה יותר טוב מאשר בעבר.