קוד: ביאור:קהלת א14 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
קהלת א14: "רָאִיתִי אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ
"
ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש, ואני אומר לך,
כולם הבל (חולפים וחסרי-תועלת), כמו להיות
רועה של
רוח.
הבל כבר נזכר ב
קהלת א2: "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הֲבֵל
" (פירוט), אבל כאן נוספת לו גם
רעות רוח - מה הקשר ומה ההבדל?
1.
רעות היא דבר
רעוע ושבור; "ורעות רוח - שבר רוח, כמו (ישעיהו ח) "רועו עמים וחתו"... סוף המעשה בא לידי כאב לב
" (רש"י), "יש בהם
שבר רצון עושיהם, כי לא ישיג תשוקתו ונכזבה תוחלתו
"
(מצודת דוד). המעשים שלנו בעולם הזה הם לא רק חולפים וחסרי-תועלת כמו הבל-פה; הם גם גורמים לנו צער ושברון-לב, כיוון שאינם משיגים שום תכלית.
2.
רעות היא כמו
רעייה של צאן; אולם בניגוד לרעיית-צאן המביאה תועלת, כאן נמשלים מעשי האדם לרעייה של
רוח; כמו המנסה להיות רועה של רוחות, שאין לו סיכוי להצליח כי הרוחות יברחו וייעלמו, כך גם הניסיונות שלנו להשפיע על העולם הם חסרי-תוחלת. וכן
הושע יב2: "אֶפְרַיִם
רֹעֶה רוּחַ וְרֹדֵף קָדִים
", "שלא יועיל ולא ישביע
"
(אבן עזרא). ודומה לזה
בתרגומים לאנגלית: "chasing after wind", "feeding on wind", "trying to catch the wind".