קהלת א

1 דברי קהלת בן-דוד מלך בירושלם. 2 הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל. 3 מה-יתרון לאדם בכל-עמלו שיעמל תחת השמש. 4 דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת. 5 וזרח השמש ובא השמש ואל-מקומו שואף זורח הוא שם. 6 הולך אל-דרום וסובב אל-צפון סובב סבב הולך הרוח ועל-סביבתיו שב הרוח. 7 כל-הנחלים הלכים אל-הים והים איננו מלא אל-מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת. 8 כל-הדברים יגעים לא-יוכל איש לדבר לא-תשבע עין לראות ולא-תמלא אזן משמע. 9 מה-שהיה הוא שיהיה ומה-שנעשה הוא שיעשה ואין כל-חדש תחת השמש. 10 יש דבר שיאמר ראה-זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו. 11 אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא-יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה.

12 אני קהלת הייתי מלך על-ישראל בירושלם. 13 ונתתי את-לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל-אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו. 14 ראיתי את-כל-המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח. 15 מעות לא-יוכל לתקן וחסרון לא-יוכל להמנות. 16 דברתי אני עם-לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל-אשר-היה לפני על-ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת. 17 ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם-זה הוא רעיון רוח. 18 כי ברב חכמה רב-כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב.