קוד: ביאור:קהלת ז1 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
קהלת ז1: "טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב, וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ
"
טוב יותר לשפוט
אנשים לפי
השם שלהם, מאשר לפי כמות
השמן הטוב (העושר) שיש להם; ולפי השם שהם מקבלים
ביום המוות שלהם (על-פי מעשיהם והמוניטין שצברו במשך חייהם), מאשר לפי השם שניתן להם על-ידי הוריהם
ביום שנולדו.
שֶמֶן מסמל עושר ושפע חומרי;
שֵם מציין את מעמדו תדמיתו של האדם בעיני הבריות, שהם נכסים שאינם חומריים. מדוע
שם טוב עדיף על
שמן טוב?
שמן טוב יורד למטה, שנאמר (תהלים קלג) כשמן הטוב היורד על הזקן. שם טוב עולה למעלה, שנאמר (בראשית יב) ואגדלה שמך" (רש"י).
שמן טוב לשעה, ושם טוב לעולם, שנאמר (תהלים עב) יהי שמו לעולם" (רש"י).
שמן טוב הולך מקיתון לטרקלין ולא יותר, ושם טוב לסוף העולם" (רש"י).
מצינו בעלי שמן טוב נכנסו למקום החיים ויצאו שרופים, והם נדב ואביהוא שנמשחו בשמן המשחה; ומצינו בעלי שם טוב שנכנסו למקום המיתה ויצאו חיים, חנניה מישאל ועזריה שיצאו מכבשן האש" (רש"י בשם ר' יהודה בר' סימון).
ובימינו, החוק בישראל (ובמדינות רבות נוספות) מכיר בחשיבותו של שם טוב, וקובע פיצוי חומרי לאדם שפגעו בשמו הטוב שלא בצדק, גם אם לא גרמו לו כל נזק חומרי.
המשפט מתייחס לאותו שֵם שנזכר בתחילת הפסוק: שמו של האדם ביום מותו, טוב יותר משמו של האדם ביום היוולדו.
"נולדה מרים - אין הכל יודעין מה היא; מתה - נסתלקה הבאר. וכן אהרן בעמוד ענן. וכן משה במן.
"
(רש"י).
בספר משלי יש פסוקים המביעים רעיון דומה,
משלי כב1: " נִבְחָר
שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב, מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב
" (פירוט),
משלי יא16: "אֵשֶׁת חֵן תִּתְמֹךְ כָּבוֹד, וְעָרִיצִים יִתְמְכוּ עֹשֶׁר
" (פירוט).
ובשיר השירים, הכלה משבחת את החתן גם על שמניו וגם על שמו הטוב,
שיר השירים א3: "לְרֵיחַ
שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים,
שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ; עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ
" (פירוט).
בספר קהלת ישנם
פסוקים נוספים בצורה דומה: טוב א מ-ב.
שיעור פרטי מהדלקת נרות חנוכה בשמן: כדי שהנר יפיץ אור - צריך שמן טוב וטהור; כדי שהמצוות שאנחנו מקיימים יפיצו את אור התורה - צריך שיהיה לנו שֵם טוב.