החכם חושב איך לנצל את כשרונותיו, הכסיל חושב איך להתבכיין על חולשותיו

פירושים נוספים

בגוף האדם, הלב נמצא בדרך-כלל בצד שמאל; לפי זה, לכאורה, כולנו כסילים... אולם, כמובן שזו אינה כוונת הפסוק, שהרי המושג לב מציין בלשון המקרא, כמעט תמיד, את מקום המחשבות, ולא את האיבר הנמצא בבית החזה (חגי הופר).

1. בספר משלי נאמר (משלי ג16): "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ,בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד" (פירוט). לפי זה אפשר לפרש:

• לב חכם לימינו = החכם חושב על מה שבצד ימין - על אורך הימים;
• ולב כסיל לשמאלו = הכסיל חושב על מה שבצד שמאל - על העושר והכבוד.

2. ימין = הדרך הנכונה והמוצלחת (כמו באנגלית right), שמאל = הדרך השגויה והמובילה לכישלון. לפי זה, לב חכם לימינו = מחשבותיו של החכם מובילות אותו לבחור בדרך הנכונה ולהצליח, ולב כסיל לשמאלו = מחשבותיו של הכסיל מובילות אותו לטעות וכישלון (רשב"ם, דעת מקרא).

3. ימין = היד החזקה, שמאל = היד החלשה. לפי זה, לב חכם לימינו = לבו של החכם הוא חזק וזמין לשימוש כמו יד ימינו, ולב כסיל לשמאלו = לבו של הכסיל הוא חלש ואינו זמין לשימוש כמו יד שמאלו (ר' יוסף קרא).

4. ימין = היד העיקרית (באנגלית the right hand = היד הנכונה לעשות בה דברים), שמאל = היד המלווה (באנגלית the left hand = היד הנשארת);  לב חכם לימינו = החכם מתמקד בעיקר, ולב כסיל לשמאלו = הכסיל מתמקד בפרטים הטפלים, לא יודע להבחין בין עיקר לטפל. 

5. ומסופר על רב אחד, שראה את תלמידיו יושבים ביום השבת ומפטפטים. אמר להם: "אם אינכם לומדים תורה, עדיף שתלכו לישון, שהרי ' ש ינה ב שבת ת ענוג' בראשי תיבות שבת!". אמרו לו התלמידים: "אנחנו מעדיפים לשוחח, הרי גם ' ש יחה ב שבת ת ענוג' בראשי תיבות שבת!". אמר להם הרב: "עליכם נאמר: לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו - החכם קורא את המילה שבת ב-ש ימנית - ש ינה, והכסיל קורא אותה ב-ש שמאלית - ש יחה..." (ע"פ יהודה גרינשפן, "חיוכה של תורה").

6. הלב, כידוע, מחולק לארבעה חלקים - שניים בצד ימין ושניים בצד שמאל. לפי הפסוק שלנו, יש שפירשו, שמשכנו של יצר הטוב, יצר החכמה, הוא בצד ימין, ומשכנו של יצר הרע, יצר הכסילות ושנאת החכמה, הוא בצד שמאל (ראו למשל תניא חלק א ט). 

תגובות ישנות

כסיל בטוח שאין לו חולשות ואין לו חסרונות. על אף זאת יש מצב של תקווה לכסיל - כדלקמן: "חָזִיתָ--אִישׁ אָץ בִּדְבָרָיו  תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ" (משלי כט' 20), כלומר - אִישׁ אָץ בִּדְבָרָיו - רחוק מחכמה - נותן לכסיל תקווה. -- רמי ניר, 22:31:18  04.08.2008.