קוד: חישוב תאריכים של מאורעות הסטוריים ע"פ ליקויי מאורות בתנ"ך
סוג: רקע
מאת: הרב קורמן
אל:
[הועתק מכאן:
http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mgilot/tklt_avrhm_jtrot.html ]
שי ואלטר, צעיר לימים אך חריף, העיר את תשומת לבי למאמר ביקורת, שכתב ("מלכי פרס ומדי" - מאמר תגובה למאמריהם של הרב מדן וד"ר חפץ ב"מגדים" י"ד) על הנחותיו של ד"ר חפץ. ואלטר מצביע שניתן להיעזר בליקויי חמה או ירח, שהאסטרונומים וההיסטוריונים ציינו אותם, כדי לדעת בדיוק מתי אירעו מאורעות רבים. ליקויים אסטרונומיים ניתנים לשחזור לפי חישובים שונים.
להלן רשימה של עשרה ליקויים אסטרונומיים המוזכרים בספרים שונים ומתיחסים לתקופה שבין 539-311 לפנה"ס.
[י"ד תמוז] שנת 7 לכנבוזי הראשון א |
ב-16 ליולי
|
ליקוי לבנה |
[י"ד טבת] שנת 7 לכנבוזי הראשון א |
ב-10 לינואר
|
ליקוי לבנה |
מלחמת פרס-יוון [צויין בידי הרודוטוס] |
ב-2 לאוקטובר
|
ליקוי לבנה |
מלחמת פרס-יוון [צויין בידי הרודוטוס] |
ב-17 לפברואר
|
ליקוי חמה מלא |
קיץ, שנה ראשונה למלחמת פרס-יוון ה‑2 ב |
ב-3 לאוגוסט
|
ליקוי חמה כמעט מלא |
אביב, שנה שמינית למלחמת פרס יוון ה‑2 ב |
ב-21 למרץ
|
ליקוי חמה |
קיץ, שנה שמונה עשרה למלחמת פרס‑יוון ה-2 ב |
ב-27 לאוגוסט
|
ליקוי לבנה |
לפני קרב קורינאה ביוון ג |
ב-14לאוגוסט
|
ליקוי חמה |
לפני קרב קינוסקפאלאי ביוון ג |
ב-13 ליולי
|
ליקוי חמה |
11 יום לפני קרב גאוגמלה ד |
ב-20 בספטמבר
|
ליקוי לבנה |
א רישום הליקויים נמצאו בכתובת ארכיאולוגית, מימי כנבוזי, הנקראת "כתובת כנבוזי". שם צויינו כמובן תאריכים לפי הלוח שהיה מקובל בימיהם, אולם הם זהים לתאריך המוזכר. זה אמור גם לגבי יתר התאריכים.
העבודה על התאמת ליקויי חמה ולבנה שמופיעים במקורות אריכיאולוגיים והיסטוריים נעשתה ע"י הכרונולוג גינצל במאה שעברה בסיפרו P.K. Ginzel: Handbuch der Mathematischen und Technischen Chronologie, כרך א' עמ' 135.
ב תוקידיס (460-400), אבי ההיסטוריה המדעית, בסיפרו "תולדות מלחמת פלופוניס", הליקוי הראשון מוזכר בספר השני, פיסקה כ"ה, עמ' 68; השני בספר הרביעי פיסקה נ"ב, עמ' 199; והשלישי בספר הרביעי פיסקה נ, עמ' 360.
ג "דברי ימי יוון" לפרופ' ג.ב. ברי במהדורה העברית; הראשון מוזכר בעמ' 506 והשני בעמ' 569
ד פלוטארכוס בסיפרו "חיי אישים" - אלכסנדר.
אולם, כשם שלא ניתן לומר על מסקנותיו, או ליתר דיוק
השערותיו של ד"ר חפץ, "כזה וראה וקדש", כך גם לא ניתן לסמוך על מאורעות
ותאריכים שקישרו אותם עם זמני ליקויי מאורות. כאמור, הצביע כבר
סטרבו
, שאלה שכתבו [כאילו] היסטוריה כהגדרתם, לא
בדקו וחקרו את המימצאים אלא כתבו מה ששמעו, כולל סיפורי מיתוסים דמיוניים.
אנו עדים לתקופה דומה מאוחרת יחסית בזמן התקופה הרומית, שאז עובדות
היסטוריות נרשמו בקפידה, אך ראה זה פלא: מיליארדי בני אדם יודעים, שהשנה
היא שנת 2001 ללידת יש"ו הנוצרי. אולם, במציאות ידוע לחוקרים, וגם
האפיפיור הודה בזה, שהוא נולד 4 שנים קודם לכן. הטעות נובעת מכך שאת
החישובים על זמן לידתו ערכו מאות שנים לאחר מותו, וכשהחלו בשחזור זמנה
המדוייק, טעו בחישוב.
אולם, לא די בטעות זו. באוונגליון נכתב, שכוכב מזהיר נראה בשמים לפני לידת יש"ו, כדי לבשר את לידתו (מתי, ב,2). כוכב זה לא הופיע בשנת לידתו המדומה לפני 2001 ולא שנה לפני כן וגם לא לפני 2005, כפי שנולד אולי במציאות (מאות חוקרים, נוצרים דווקא, טוענים שישו לא היה ולא נברא, אלא הוא פרי דימיון והטפה בלבד). התופעות האסטרונומיות שנרשמו, הינם כוכב מזהיר שנראה באיזור הים התיכון ב-29 במאי לפני 2008 שנה. את הרישום גילה ב-1925 המלומד הגרמני שנבל. רישום זה מתאים בדיוק לחישוביהם של האסטרונומים וביניהם התוכן הגדול קמפלר (1571-1630).
לפי חישוביו של קמפלר, היו תופעות אלה 7 שנים לפני הספירה. ב-12 באפריל, ב-29 במאי בשעות הבוקר המוקדמות, וב-3 באוקטובר בשנת 7 לפני הספירה נראה "צדק" (= יופיטר) כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש, כשהוא יוצא ממסלולו ומתקרב אל כוכב הלכת השישי שבתאי (= סטורן) במזל דגים. תופעה דומה התרחשה שוב ב-17 בדצמבר 1606 בימיו של קמפלר. כ-300 שנה לאחר מכן, גילה שנבל רישום אסטרונומי שנרשם בעת המאורע (ראה "התנ"ך כהיסטוריה" מאת וורנר קלר, ח"ב {חלק זה לא תורגם לעברית} בגרמנית, עמ' 339). רואים אנו, שגם אם צויינה תופעה אסטרונומית, אין עדיין ערובה לאימות הזמן של המאורע.
להלן בקיצור שנות מלכי פרס כפי שמקובל על ההיסטוריונים. אולם כאמור, אין כל ערובה שהנתונים מדוייקים (התאריכים להלן הם לפנה"ס).
מלכי בית אחמנש | |||
מלך 29 שנים, מתוכם 8 כמלך בבבל |
559-530 |
כורש |
1 |
8 שנים |
530-522 |
כנבוזי |
2 |
פחות משנה |
522 |
המורדים - גאמת (ברדי) |
3 |
1 שנה |
522-521 |
נבוכדראצר ה-3 |
4 |
פחות משנה |
521 |
נבוכדראצר ה-4 |
5 |
34שנים |
522-486 |
דריווש ה-1 |
6 |
21 שנים |
486-465 |
אחשוורוש |
7 |
41 שנים |
464-423 |
ארתחשסתא ה-1 |
8 |
19 שנה |
423-404 |
דריווש ה-2 |
9 |
46 שנים |
404-358 |
ארתחשסתא ה-2 |
10 |
21 שנים |
358-338 |
ארתחשסתא ה-3 |
11 |
2 שנים |
338-336 |
ארסס |
12 |
5 שנים |
336-331 |
דריווש ה-3 |
13 |
ארתחשסתא ה-3 המכונה אוכוס, היה מושל מוכשר ואכזר. הוא השתלט על כמה
מהאחשדרפנים שמרדו, הכניע את הפיניקים וחידש את השילטון הפרסי במצריים.
בשנת 338 לפנה"ס הרעיל הסריס בגוהי את אוכוס ובזה בא למעשה הקץ לשילטון
הפרסי. אמנם ארסס שלט עוד כשנתיים ואחריו דריווש ה-3 שלט כ-5 שנים. אולם,
כבר בשנת 333 לפנה"ס היכהו אלכסנדר הגדול בקרבות ליד איסוס ובשנת 331 ליד
גאוגמלה. דריווש נמלט לקצה מזרח ממלכתו. שם מרדו בו האחשדרפנים ואחד מהם
רצחו בשנת 330 לפנה"ס ובזה בא הקץ לשילטון הפרסי בעולם