המורה החכמה מתארת את האכזבה שלה מנערי הרחוב הפתיים, שאינם מוכנים בשום אופן לבוא ללמוד, בשני פסוקים סמוכים. כל אחד מהפסוקים מתאר שני שלבים בהתרחקותם של הנערים מהחכמה.
משלי א24: "יַעַן קָרָאתִי וַתְּמָאֵנוּ, נָטִיתִי יָדִי וְאֵין מַקְשִׁיב
"
מיאן = "סירוב למשהו לאחר ראיית האפשרויות האחרות, הכרעה בין אופציות לאחר בחינתם
"
(אורי יעקב בירן, קראתי ואין מקשיב, נקודת חיבור);
יען קראתי ותמאנו = בשלב הראשון התלמידים עדיין קרובים לחכמה ויכולים לשמוע אותה
קוראת, ולאחר שהם שומעים אותה הם חושבים על דבריה ומחליטים שאינם מעוניינים לבוא איתה ולחזור ללימודים -
ממאנים.
נטה יד = נפנף בידו "כאדם המרמז לחבירו בידו... לסור אליו
"
(רש"י);
נטיתי ידי ואין מקשיב = בשלב השני התלמידים רחוקים יותר מהחכמה, כך שאינם יכולים לשמוע אותה אלא רק לראות אותה מנופפת את
ידה, ובשלב זה הם כבר בכלל
לא מקשיבים.
משלי א25: "וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי, וְתוֹכַחְתִּי לֹא אֲבִיתֶם
"
פרע
= פרק עול, פרץ וביטל;
עצה
= הכוונה מעשית לפעולה;
ותפרעו כל עצתי = בשלב הראשון התלמידים עדיין מתייחסים לעצה של החכמה, רק שהם פורקים את עול החכמה מעליהם, הם מחליטים שאין להם כוח וחשק לקיים את עצות החכמה כי הם רוצים להיות חופשיים;
תוכחה
= מתיחת ביקורת הגיונית על-ידי בירור המציאות;
ותוכחתי לא אביתם = בשלב השני התלמידים בכלל לא רוצים לשמוע את דברי התוכחה של החכמה, זה בכלל לא מעניין אותם.
והמסר: "
גם אם אתה ממאן, שלפחות תבחן במה מדובר. אמנם אתה תמאן בסוף, אולי לא תרצה, אבל לפחות תנסה, תבחן, תראה
"
(אורי יעקב בירן, קראתי ואין מקשיב, נקודת חיבור).
מקורות ופירושים נוספים
ותמאנו - ואין מקשיב
תהליך ההתרחקות מהחכמה קרה גם בעם ישראל: "
בעת החדשה התרחש תהליך היסטורי שלימים ייקרא "תנועת ההשכלה". התהליך הזה,
שעיקרו חילון מסיבי של אלפי אנשים ונטישת ה"דת" לטובת ערכים תרבותיים
כללים, גרם לאחר מכן לבעייה נוספת: בעוד שהאנשים שמרדו בדת אבותם הכירו את
העולם שממנו יצאו היטב, וסירבו להשאר בתוכו מתוך
מיאון, הרי שצאצאיהם של
אותם אנשים כבר אינם יכולים למאן באמת, משום שהם, לרוב, לא מכירים את אותה
ה"דת" שממנה יצאו אבותיהם....
"
ותפרעו כל עצתי
1. פירשנו, כמקובל בלשון ימינו,
עצה = רעיון מעשי שאחד נותן לזולתו. במקרה זה הכוונה לעצות הטובות שהחכמה רצתה לתת להם, שהם פרקו מעליהם מתוך רצון "להתפרע" ולהיות חופשיים.
"הרבה פעמים יש לנו איזה רצון קטן, יצר הרע מהצד, שדואג להודיע לנו שאנחנו
יכולים לעשות בדיוק ההיפך ממה שאומרים לנו, ממה שמציעים לנו. "למה שהוא
יגיד לי מה לעשות? מה הוא מכיר אותי יותר ממני? איך הוא מעיז לדבר אלי
ככה?! אני אראה לו מה זה!!". לאדם יש תמיד את הקול שאומר לו לא להקשיב לאף
אחד, גם אם ברור שהשני צודק, להמשיך לעשות את הטעות דווקא בגלל שמישהו אמר
לי שזו טעות, כדי להוכיח לו שלא אכפת לי ממה שהוא אומר.
"
(אורי יעקב בירן, "פורע התוכחות", אתר כיפה).
2. אך יש מפרשים שבלשון המקרא
עצה = תוכנית לפעולה שאחד מתכנן בינו לבין עצמו. במקרה זה הכוונה לתוכנית הטובה שה' תיכנן עבור עם ישראל: "כל טובה שיעצתי עליכם, קלקלתם אותה ופרעתם אותה
": ה' רצה להוציא את בני ישראל ממצרים, והם רצו לחזור למצרים; ה' רצה שיקבלו את התורה ויחיו חיי נצח, והם עשו את העגל והפסידו את חיי הנצח
(במדבר רבה טז כד, וכן רש"י על הפסוק).
פסוקים מנוגדים
הפועל אבה נזכר גם בקטע הקודם, בדבריו של האב אל בנו (
משלי א10): "
בְּנִי! אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים,
אַל תֹּבֵא!
" (
פירוט); אולם, הבן בקטע זה פורע ומבטל את עצתו של אביו, ועושה בדיוק ההיפך - אינו אובה לשמוע את דברי החכמה - "
ותוכחתי לא אביתם
"
(ע"פ אורי יעקב בירן, שם).
מאמרים נוספים - באדיבות
גוגל
-
הקדמה ו: אחרות לעורר אל התשובה כמאמר (משלי אי)
יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין. מקשיב. ביאר בזה יען קראתי עי קול קורא ומגיד לאדם פשעו וחטאתו ואמר
... (cache)
-
בית 2:
יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין. מקשיב לכן גם באידכם אשחק אלעג בבוא פחדכם., וכו ועתה נבאר המדרש רבה הנל. והענין הוא. כך דראובן עשה משיבה מעצמו קודם שעורר
... (cache)
-
מכללת לפשיץ: בנקודה זו עוברת החכמה, כמתבקש, לאיומים - "יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב" (כד). 'נטיתי ידי' משתלב בעונש. בתנאים אלו יודעת החכמה כי השואה מובטחת ובבוא
... (cache)
-
וא מקבל רפואוח בלא רופא, איך יועילו לתת לב לתקן אח אשר שחתת, מה...: ותמאנו
נטיתי ידי ואין מקשיב, בהשקפה. הראשונה נראה כי נכפלו הדברי במלות שו*ות,. אבל באמת אין בדבריו כפל, רק בא לבאר לנו את
... (cache)
-
נו היהודי הראשון שהיה דר בבית ההוא, ואותו יהודי. שגרש יגרש היהודי ג€” מ:
נטיתי ידי ואין מקשיב, ורבים ירפאו שבר פעולתם על נקלה, בהתנצלס כי נמנע. ללכת בכנסת כי החזן הוא אויבו ואחרים יאמרו כי הם לומדי ספד, וכל אלה. 19. מר ש י ע.
... (cache)
-
ינו בעל הטורים: אמלא פי תוכחות כי שם שם הם אותיות משמש; דבש משלי...:
נטיתי ידי ואין מקשיב; (כד) יען קראתי ותמאנו. כי לא בזה ולא עני,; ואותיות: סיני בגטטרי: יען. שקץ ענות עני;. ובמדרש שוחר טוב: זה הקבה שהשמיע קולו
... (cache)
-
תולדות הרב ג€¢חמחפי*: עונה
נטיתי ידי ואין מקשיב. למה יקצוף השייות על קולך ויסר**. מי בקש זאת מידך רמוס חצרי. אך חשתחוה לו ושב התפלל ך1*. לפניו במורה בכפיפת ראש. מנוה.
... (cache)
-
ימי חייהם ג€” אמנש האש ֲ»ואויבי חיים עצבו.־((1).; ^יאתה תצוד - פרשתו...: ג€”אבל כעת5 ֲ»יעז קראתי ותמאנו
נטיתי ידי ואין מקשיב ותפרעו בל עצתיֲ«. כי ברחוב שי- והמס, ובחוצות מלחמה, מייחמת איש ברעהו, מלחמה נגד מסורתנו,. 1) חהליס שס ליה.
... (cache)
-
תפילה לשבועות:
... הקורא מאדום ומכריז לנו אף משדה שעיר, ואומר; "מדוע באתי ואין איש, קראתי ואין עונה,
נטיתי ידי ואין מקשיב, הקצור ידי מפדות, אם אין בי כח להציל" רחם עלי ועל
... (cache)
-
ילקוט שמעוני - משלי:
נטיתי ידי ואין מקשיב זה גבריאל שהיתה ידו נטויה על ירושלים שש שנים ומחצה והיו גחלים בידו ובקש לזרקן עליהם בחמה, ועד כמה פעמים אמר שיהיו מקשיבין לדברי תורה
... (cache)
-
(כה) ותפרעו כל עצתי; ותוכחתי לא אביתם: וחלב. משלי א. דבש. הודיעם; ואבא: שכרם נמי הודיעם; נשמה יתירה לא הודיעם;. שני בחינות של שבת יש: מה שהוא משום הנוף, וזהו גלוי וידוע
... (cache)
-
עליו יקח הבוצע ההוא, ויטה אותו לדעתו ואמונתו והיא נפש האיש הנפתה שקבלה:
ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם. גם אני באידכם אשחק אלעג בבוא פחדכם. בבוא כשואה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבוא עליכם צרה וצוקה. (כג כד כה כו כז):
... (cache)
-
פתיחה: משלי:
ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם, שטעו מוסד וחכמו ואל. תפרעו [מאס ד^ר ווירקללכער פשט אלז: ותפרעו בל עצתי, אלהר האט. ואל תפרעו: אלדד זאלט#
... (cache)
-
מידת היצאנות.:
... כת' התבונן מאיכן לברותה וכו', ולא מן הרגל שלא תהא פורסנית וכו', אפעלפיכן
ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם וכו', ולא מן הרגל והרי היא פרסנית ותצא דינה.
... (cache)
-
צניעות: צנוע באדם אפילו בשעה. שאדם עומד ערום אותו מקום מכוסה. ועל כל אבר ואבר שהיה בורא היה אומר לה אשה צנועה אשה צנועה.,. אפעלפיכן. "ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא
...