כדי להגיע ליראת ה' צריך להשקיע

קוד: ביאור:משלי ב5 בתנ"ך

סוג: תוכן1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

ישנם מדענים שהקדישו חלק גדול מחייהם כדי למצוא את ה"תיאוריה של הכל" - תיאוריה מדעית מאוחדת המסבירה את כל התופעות יחד (אלברט איינשטיין הוא אחד מהם). ספר משלי רומז שזה אפשרי:

משלי ב3-6: "כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא, לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ; אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף, וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה - אָז תָּבִין יִרְאַת ה', וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא. כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה, מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה"

הקטע מעורר שתי שאלות:

לפי הקטע נראה, ש יראת ה' ודעת אלהים מציינים את פסגת הידע שאפשר לשאוף אליה - לראות את האחדות בבריאה, לדעת איך כל מעשי הבורא מתמזגים לאחדות אחת. הפסוק מלמד, שאם האדם יקרא לבינה בכל כוחו, כלומר יפתח כמיטב יכולתו את כישוריו השכליים, בסופו של דבר יצליח להבין, שהרי -

כי ה' יתן חכמה, מפיו דעת ותבונה - ה', שברא את העולם, ברא גם את האדם, נפח באפיו נשמת חיים (מפיו), ויחד איתה נתן לו גם את אותם כישורים שכליים שבעזרתם האדם מבין את העולם.

פסוקים אלה גם עונים לשתי טענות, שאנשים מסויימים טוענים נגד התבונה:

יש טוענים, שכאשר אדם משתמש בתבונה וחושב בכוחות עצמו, הדבר עלול לפגוע באמונה וביראת השמיים שלו; הקטע שלנו דוחה טענה זו ומסביר, שאם תעורר את כוחות התבונה שנמצאים בתוכך, ותתעמק מספיק בחיפוש ובחקירה הדבר דווקא יחזק את יראת ה' שלך ויביא אותך למדרגה של ידיעה.

יש טוענים, שהתבונה של האדם היא חסרת משמעות, ואינה יכולה לסייע לו להבין את העולם המופלא שה' ברא, או את התורה החכמה שנתן, ולכן יש להסתמך אך ורק על לימוד מאחרים; הקטע שלנו דוחה טענה זו ומסביר, שה' - שברא את העולם ונתן את התורה - הוא שנתן לאדם את התבונה, ולכן מסתבר שיש התאמה ביניהם.

מקורות ופירושים נוספים

1. דעת היא היכרות קרובה שיש בה גם חיבה. מכאן, דעת אלהים היא ההיכרות הקרובה עם ה', אהבת ה'. יראה ואהבה הן שתי הדרכים העיקריות שבהן האדם יוצר קשר עם ה'.

רבים מחכמי ישראל כתבו על ההתבוננות הדרושה כדי להגיע ליראת ה' ולאהבת ה' - כל אחד התייחס להתבוננות מסוג אחר.

הרמב"ם כתב, שהדרך להגיע ליראת ה' ואהבתו היא התבוננות בפלאי הטבע: "האל הנכבד והנורא הזה - מצוה לאוהבו וליראה ממנו:

  • שנאמר ואהבת את ה' אלוהיך (דברים ו ה; דברים יא א),
  • ונאמר את ה' אלוהיך תירא (דברים ו יג; דברים י כ).
והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו?
  • בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ - מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דויד צמאה נפשי לאלוהים, לאל חי.
  • וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד ויידע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה, עומד בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דויד כי אראה שמיך... מה אנוש כי תזכרנו" (יד חזקה, הלכות יסודי התורה ב א-ב).

הרב שניאור זלמן מלאדי כתב, שהדרך להגיע ליראת ה' ואהבתו היא התבוננות בגדולת ה' שמעל הטבע: "וחכמה ובינה... הן הם אב ואם, המולידות אהבת ה' ויראתו ופחדו. כי:

  • השכל שבנפש המשכלת, כשמתבונן ומעמיק מאד בגדולת ה', איך הוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב, נולדה ונתעוררה מדת יראת הרוממות במוחו ומחשבתו, לירא ולהתבושש מגדולתו ית' שאין לה סוף ותכלית, ופחד ה' בלבו.
  • ושוב יתלהב לבו באהבה עזה כרשפי אש, בחשיקה וחפיצה ותשוקה ונפש שוקקה לגדולת אין סוף ברוך הוא..." (תניא א ג, וראו גם תניא א כג).

והרב משה חיים לוצאטו כתב, שהדרך להגיע ליראת ה' ואהבתו היא התבוננות בפרקי התורה העוסקים במידות אלו. הוא גם הסיק מפסוקנו, שזהו הלימוד החשוב ביותר בעולם התורה - חשוב אף יותר מלימוד גמרא והלכות! "אך מעטים יהיו... אשר יקבעו עיון ולמוד על ענייני שלמות העבודה, על האהבה,על היראה, על הדבקות, ועל כל שאר חלקי החסידות. ולא מפני שאין דברים אלה עיקרים אצלם, כי אם תשאל להם, כל אחד יאמר שזהו העיקר הגדול.... [אלא] מפני רוב פרסום הדברים ופשיטותם אצלם, שלא יראה להם צורך להוציא בעיונם זמן רב... ואולם, תולדות המנהג הזה רעות מאד... הוא מה שאמר שלמה אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת ה' - אינו אומר "אז תבין פילוסופיה", "אז תבין תכונה", "אז תבין רפואה", "אז תבין דינים", "אז תבין הלכות", אלא אז תבין יראת ה'! הרי לך, שלהבין היראה צריך לבקש אותה ככסף ולחפש אותה כמטמונים!" (מסילת ישרים - הקדמה).

הרעיון הזה, שיש להשקיע זמן בלימודים הקשורים ליראת ה' ואהבתו, אינו מובן מאליו; ישנם תלמידי חכמים, שהנטייה הטבעית שלהם היא ללמוד רק גמרא והלכות. אחד החידושים העיקריים של חכמי תנועת המוסר היה, להכניס לסדר הלימוד הקבוע בישיבות "סדר מוּסָר" (במלעיל) - סדר לימוד שבו עוסקים בענייני יראת ה' ואהבתו. עוד על לימוד מוסר בישיבות ראו הרב משה צוריאל על פרשת עקב.

2. על-פי הטעמים, יש לקרוא את הפסוק ודעת - אלהים תמצא, כלומר: אם תהיה לך תבונה רבה, תדע איך למצוא את אלהים בכל פרט ופרט בבריאה, תוכל למצוא את "התיאוריה של הכל": "אם אדם מתפלל הרבה שייפתח לו המוח, ומתחיל להבין מה זה יראת השם, אז הוא מוצא את הקדוש-ברוך-הוא בתוך הבריאה, שזה אז תבין יראת הוי"ה, ודעת אלקים תמצא, שמוצא את הקדוש-ברוך-הוא אפילו בטבע, שזה גודל הפלגת מעלת גדולת הצדיק האמת, הדבוק תמיד ביראת השם יתברך..." (קונטרס "יראת השם", מופץ ע"י קרן "ישמח צדיק" של חסידי ברסלב ביבנאל). פירוש זה מתאים יותר לטעמים - הטעם על המילה דעת הוא מפריד, והטעם על המילה אלקים מחבר אותה למילה הבאה תמצא.

חכמה קודמת ליראה או יראה קודמת לחכמה?

בפסוק שלנו, הבינה קודמת ליראת ה'; אך בפסוקים אחרים, לכאורה, יראת ה' קודמת לחכמה ולדעת; לדיון מפורט בנושא ראו משלי א7: "יִרְאַת ה' רֵאשִׁית דָּעַת חָכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ" (פירוט).

תגובות