ישרים ישכנו ארץ

פירושים נוספים

עונש, עצה או אתגר

1. לפי רוב הפירושים, הפסוק מתאר את השכר והעונש מאת ה' - הישרים יזכו לשכון בארץ והרשעים ייענשו בגירוש מהארץ.

2. אך כפי שפירשנו במקומות אחרים, פסוקים המדברים על שכר ועונש הם גם עצות לשלטון, וכך פירשנו למעלה.

3. אפשר גם לפרש, על-דרך הדרש, שהפסוקים מתארים תהליך נפשי: 

• אנשים ישרים מסוגלים לשכון בעולם החומר, העולם הארצי, ולהישאר תמימים; בעוד שעבור הרשעים, העולם הארצי גורם לכריתה, הם דבקים בחומריות, בוגדים בתכלית שלשמה באו לעולם, מסיחים את דעתם מייעודם הרוחני.
  
• אנשים ישרים מסוגלים להביא להשראת שכינה בעולם הארצי, לקדש את החומר; בעוד שהרשעים גורמים לכריתה, ניתוק בין השכינה לבין העולם הארצי.
  
• אנשים ישרים מתייחסים לעולם הארצי, עולם החומר, כאל משכון - פיקדון שניתן להם על-מנת שיקדשו אותו בכל תקופת חייהם על-פני האדמה; התמימות שלהם נשארת לאורך זמן על הארץ, ועוברת בירושה לדורות הבאים, בצורת השראת השכינה, כמו לדוגמה תפילה, עבודת המידות והנהגות. והרשעים משחיתים את הארץ, עד שהארץ נושכת מקיאה ומוקיעה אותם; והבוגדים משתמשים בארציות כבגד המכסה את הנפש המעוותת שלהם,  מסיחים ומסיתים את הזולת ללכת בדרכם הרעה (ע"פ גליה).

ארץ

המפרשים פירשו בדרכים שונות את משמעות המילה ארץ:

1. ארץ = העולם הבא, כלומר, הארץ הקבועה שבה נמצאים לנצח; בניגוד לעולם הזה, שהוא ארץ שנמצאים בה רק באופן זמני (ע"פ רש"י).

• אולם, ברוב התנ"ך ארץ היא מקום חומרי, בעולם הזה.
  

2. ארץ = ארץ ישראל; ואכן, במקומות רבים בתורה, השכר המובטח לעם ישראל על קיום המצוות הוא שיירשו את הארץ וישכנו בה, והעונש על הפרת המצוות הוא גירוש מהארץ, ראו למשל ויקרא כו ובמיוחד דברים כח63: "... וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ". גם הפעלים האחרים - נותר, נכרת - נזכרים בקשר לארץ ישראל ולגלות ממנה (ע"פ 'דעת מקרא').

• אולם, ארץ ישראל לא נזכרת בפירוש בספר משלי; נראה שהמסר של ספר משלי הוא כללי יותר (כך טוען גם נח חכם בשיעוריו על ספר משלי במכללת הרצוג).
  

3. אפשר לפרש ארץ = העולם הזה, כמו בביטוי " ארצות החיים ", כלומר, הישרים יישארו בחיים והרשעים ימותו.

• אולם, אילו זו היתה הכוונה, היה אפשר לכתוב בפירוש "יחיו" ו"ימותו".
  

4. לכן נראה לי שהכוונה: "ישכנו ארץ - יהיו שוכנים בארצם עד עולם" (מצודת דוד), כלומר, כל אחד מהישרים יזכה לשכון בארצו ולא יגלה ממנה.

5. ויש שפירשו שהמילה ארץ היא רק משל לנצחיות: "יושר זה מצד השכל והחכמה... התמים הוא שהולך בדרך יושר מעצמו בלי שום התבוננות... ומי שבוחר לעשות הישר תמיד ישכן ארץ, כלומר שיהיה לו קיום... וזוהי מידת היושר שאינה משתנה ונוטה מקצה לקצה, ולכן ישרים ישכנו ארץ קיום נצחי כך ראוי לישרים. ותמימים, שזה תם - ימים, שדווקא הם ישארו לאחרית הימים, ואפילו באה פורענות הם נשארים ביושרם ובתמימותם בשלמותם..." (מידת התמימות)

6. וחז"ל דרשו: "כי ישרים ישכנו ארץ - ישכינו השכינה בארץ" (תנחומא פקודי ו) 

פסוקים דומים

ישנם פסוקים נוספים בספר משלי הקובעים שהשלטון צריך לגרש את הרשעים:

• משלי כ26: "מְזָרֶה רְשָׁעִים מֶלֶךְ חָכָם, וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אוֹפָן" (פירוט).
• משלי כה5: "הָגוֹ רָשָׁע לִפְנֵי מֶלֶךְ, וְיִכּוֹן בַּצֶּדֶק כִּסְאוֹ" (פירוט).
• ואולי גם משלי כב10: "גָּרֵשׁ לֵץ, וְיֵצֵא מָדוֹן, וְיִשְׁבֹּת דִּין וְקָלוֹן" (פירוט).

הפסוק שלנו מדגיש, שיש לגרש את הרשעים מהארץ לגמרי, ולא רק מלפני המלך. פסוק דומה נמצא בפרק י:

• משלי י30: "צַדִּיק לְעוֹלָם בַּל יִמּוֹט, וּרְשָׁעִים לֹא יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ"

וגם בספרים נוספים:

• ישעיהו ס21: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מטעו[מַטָּעַי] מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר" (פירוט)
• תהלים לז9: "כִּי מְרֵעִים יִכָּרֵתוּן, וְקֹוֵי ה' הֵמָּה יִירְשׁוּ אָרֶץ"
• תהלים לז11: "וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ, וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם"
• תהלים לז22: "כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ, וּמְקֻלָּלָיו יִכָּרֵתוּ"
• תהלים לז29: "צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ,וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ"