שני קטעים המתארים את סכנות העצלות מסתיימים בפסוק דומה:
-
משלי ו11: "
וּבָא כִמְהַלֵּךְ רֵאשֶׁךָ, וּמַחְסֹרְךָ כְּאִישׁ מָגֵן
"
-
משלי כד34: "
וּבָא מִתְהַלֵּךְ רֵישֶׁךָ, וּמַחְסֹרֶיךָ כְּאִישׁ מָגֵן
"
רֵאשֶךָ =
רֵישֶךָ = עונייך (מלשון רש = עני); העוני נמשל ל
מְהַלֵּך ְ או
מִתְהַלֵּךְ.
מַחְסֹרְךָ =
מַחְסֹרֶיךָ = המחסור שלך; המחסור נמשל ל
אִיש מָגֵן.
ניתן להציע כמה הסברים למשלים אלה:
1. המשלים מציינים פתאומיות ומהירות:
-
מהלך /
מתהלך הוא "
אדם המהלך מהר
"
(רש"י), או אורח, אדם שבא פתאום לבקר (כמו
הֵלֶךְ - שמ"ב יב4); "ובא כמהלך ראשך - יבוא עליך עניות פתאום, כאורח המהלך בדרך, הבא פתאום לבית מלונו ולא נודע טרם בואו
"
(מצודת דוד).
-
איש מגן הוא "
הבא מהר להגן על אדוניו
"
(רש"י), או "כאיש המלובש במגן לרדת אל המלחמה, שאין דרכו להתעכב בדרך מהלכו
".
כשאדם מתעצל, ישן במקום לעבוד, הוא עלול להתעורר יום אחד ולגלות,
להפתעתו, שהצ'ק שנתן במכולת חזר, או שנפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל, ובבת
אחת הוא יגלה שהפך מאדם אמיד ל
רש ועני.
2. המשלים מציינים הדרגה ויסודיות:
-
מהלך /
מתהלך הוא אדם שמתקדם "לאט אבל בטוח", ומשום כך לא שמים לב אליו ולא נלחמים בו: "
בא הריש כאורח מהלך בדרכו, באין עומד לנגדו, כי לא יעשה תחילה דבר נגד הריש והעוני הבא עליו...
"
(מלבי"ם).
-
איש מגן הוא לוחם לבוש במגן, שגם הוא מתקדם לאט (בגלל כובד המגן) אבל בטוח - "
המחסור יעמוד נגדו כאיש נושא מגן וצינה, ולא יוכל לגרשו מביתו ולעשות לו מאומה
"
(מלבי"ם).
כשאדם מתעצל, הוא לא נעשה עני בבת אחת (כמו אדם שמהמר בבורסה, למשל), אלא
בהדרגה - המחסור הולך וגדל, והופך מאורח לכובש, חייל ממוגן שאי אפשר לסלקו.
וייתכן ששני המשלים נכונים: אובייקטיבית, המחסור מגיע בהדרגה, כמו בפירוש
2; אבל סובייקטיבית, מנקודת מבטו של העצל, המחסור מגיע במהירות ובהפתעה
גדולה.
פירושים נוספים
3. ע"פ 'דעת מקרא', שני המשלים הם משל אחד, שרומז לתיאורו של גלית, הענק הפלשתי:
שמואל א יז41: "וַיֵּלֶךְ הַפְּלִשְׁתִּי
הֹלֵךְ וְקָרֵב אֶל דָּוִד,
וְהָאִישׁ נֹשֵׂא הַצִּנָּה לְפָנָיו
":
גלית בא
כמהלך, בעוצמה ובביטחון; ולפניו
איש מגן =
איש נושא צינה (צינה = מגן גדול):
- במשל,
איש המגן צועד לפני הגיבור
המהלך; כשרואים את איש המגן, אפשר לדעת שהגיבור מהלך אחריו ויגיע עוד מעט;
- ובנמשל,
המחסור צועד לפני
הריש והעוני; כשאדם מתחיל להרגיש מחסור, הוא יכול לדעת שהעוני מהלך אחריו ויגיע עוד מעט.
לפי זה, פירוש הפסוק הוא: אם תמשיך להתעצל,
עונייך יבוא כמו גיבור
המהלך בשדה הקרב כדי לכבוש את חייך; אבל לפני כן תתחיל להרגיש
מחסור - תתחיל לשים לב שחסרים לך דברים, וזה צריך להיות עבורך סימן שהעוני מתקרב - כמו
שאיש מגן הוא סימן לכך שהגיבור מתקרב.
המחסור נמשל לגוליית הפלשתי, וכדי להתגבר עליו צריך לנהוג כמו דוד,
שמואל א יז48: "וְהָיָה כִּי קָם הַפְּלִשְׁתִּי וַיֵּלֶךְ וַיִּקְרַב לִקְרַאת דָּוִד, וַיְמַהֵר דָּוִד וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי
" - לא לעמוד ולחכות שהמחסור יגיע, אלא לרוץ במהירות אל המערכה ולהילחם בו.
טוב או רע?
פירשנו לפי רוב המפרשים, שהפסוק הוא הבטחה לרעה - אם תישן יותר מדי, יבואו עליך עוני ומחסור; כך נאמר בפסוק הקודם: "
מעט שנות, מעט תנומות, מעט חיבוק ידיים לשכב
" - אם
תישן מעט יותר ממה שצריך, אז "
ובא כמהלך ראשך, ומחסורך כאיש מגן
".
אך יש שפירשו להיפך, שהפסוק הוא הבטחה לטובה - אם
תמעט בשינה אז
יבוא אליך כל מה
שחסר לך: "אם תעשה כן,
יבא
חסרונך, ודבר
שאתה
רש ממנו יבא לך מיד, כאדם
המהלך מהר,
ומחסורך יבא ויתמלא
כאיש מגן
- הבא מהר להגין על אדוניו...
"
(רש"י), "יש דרך לגרום שכל מה שחסר לך יגיע מהר! איך?
מעט שנות, מעט תנומות, מעט חיבוק ידיים לשכב, קום ממיטתך! אל תתייאש ממצבך! תדע שאם תנסה ותשתדל עם אמונה - ה' יעזור לך ויושיע אותך, וכל חסרונותיך יתמלאו במהירות.
"
(הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, י"ב תמוז ה'תשס"ט).
ולענ"ד, הפירוש השלילי מתאים יותר לפרק כד, והפירוש החיובי מתאים יותר לפרק ו; ראו
פסוקים זהים, משמעות שונה.
מאמרים נוספים - באדיבות
גוגל
-
מסילת
ישרים ו ג€“ ויקיטקסט: 15 ספטמבר 2009
... על זה בראותו את רוע
העצלה וההפסד הגדול הנמשך ממנה ואמר (משלי ו): מעט שנות מעט תנומות מעט
חבק ידים לשכב,
ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן.
... (cache)
-
*יגעת
ומצאת - תאמין - ניווט בתנך:
ובא כמהלך ראשך, ומחסרך כאיש מגן /
אראל ֲ· יגעת ומצאת - תאמין, גם בצדקה / אראל ֲ· חרוץ = הזריז במעשיו;
היוצא מביתו לעבוד / אראל -> סגלות משלי.
... (cache)
-
לך
אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם: 13 מרץ 2010
...
ובא כמהלך
ראשך, ומחסרך כאיש מגן" (משלי ו'/ו'-יא'). המחנך החכם יוצא נגד העצל
והעצלות, ומציע לעצל שיתבונן בנמלה וילמד ממעשיה.
... (cache)
-
ספר
משלי פרק ו' (א) בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך: (ב) נוקשת...: (יא)
ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן: (יב) אדם בליעל איש און הולך
עקשות פה: (יג) קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו: (יד) תהפכות בלבו חרש
רע בכל עת מדנים
... (cache)
-
ביקורת
פולחנית בספר מלכים מול ביקורת חברתית בספרי הנביאים: שתי...:
ובא
כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן" (משלי, ו', 11-9, השווה כ"ד, 33, 34).
"תאות עצל תמיתנו כי מאנו ידיו לעשות" (שם, כ"א, 25). "ידע תדע פני צאנך
שים לבך עדרים"
... (cache)
-
ספר
מסילת ישרים: מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב,
ובא כמהלך
ראשך ומחסרך כאיש מגן. כי הנה העצל אף על פי שאינו עושה רע בקום עשה,
הנה הוא מביא את הרעה עליו בשב ואל תעשה
... (cache)
-
more
"ובא כמהלך ראשך ומחסרך ":
-
מסילת
ישרים / רבי משה חיים לוצאטו: וזהו, "מעט שנות מעט תנומות מעט חבוק
ידים לשכב, ובא כמהלך רישך
ומחסרך כאיש מגן". והנה אנחנו רואים
בעינינו כמה וכמה פעמים, שכבר לבו של האדם יודע חובתו,
... (cache)
-
על
ספר משלי / יהושע מ' גרינץ: ובא-מתהלך רישך
ומחסרך כאיש מגן".
(כד ל-לד) דרך כתיבה כזאת, שהחכם לוקח מוסר מנסיונו, מצוי עוד בקובץ א.
שם מספר המחבר כיצד ראה במו עיניו "אשה זרה" צדה בחרמה
... (cache)
-
מסילת
ישרים ג€“ ויקיציטוט: 28 ינואר 2010
..."אמר המלך שלמה: 'מעט
שנות, מעט תנומות, מעט חבוק ידים לשכב, ובא כמהלך רישך
ומחסרך
כאיש
מגן' ". "והנה אנחנו רואים שכבר לבו של האדם יודע חובתו,
... (cache)
-
more
"ומחסרך כאיש מגן / ":