קוד: פסוקים זהים, משמעות שונה בתנ"ך
סוג: תכלית
מאת: אראל
אל:
מְעַט שֵׁנוֹת, מְעַט תְּנוּמוֹת, מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב; וּבָא כִמְהַלֵּךְ רֵאשֶׁךָ, וּמַחְסֹרְךָ כְּאִישׁ מָגֵן"
מְעַט שֵׁנוֹת, מְעַט תְּנוּמוֹת, מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב; וּבָא מִתְהַלֵּךְ רֵישֶׁךָ, וּמַחְסֹרֶיךָ כְּאִישׁ מָגֵן"
והנה, דווקא פסוקים אלה יכולים ללמד אותנו, שלכל פסוק בספר משלי יש משמעות, ואף פסוק אינו מיותר.
המפרשים פירשו את הפסוקים הללו בשתי דרכים מנוגדות:
1. במשמעות חיובית - כדאי לך למעט בשנה, למעט בתנומה, ולמעט בחיבוק ידיים לשכב; ואז יבוא לך במהירות כל דבר שחסר לך: "אם תעשה כן,
יבא
חסרונך, ודבר
שאתה
רש ממנו
יבא לך מיד, כאדם
המהלך מהר,
ומחסורך יבא ויתמלא
כאיש מגן
- הבא מהר להגין על אדוניו...
"
(רש"י על משלי ו11), כדאי לך למעט בשינה, ואז - אם יבוא לך עוני או מחסור, הוא יעבור וייעלם מהר: "ראיתי כי דרך הנכון
למעט בשינה ותנומה... אם כך תעשה, אז, אף אם פעם
יבא לך
העוני, לא תתמיד, כי תלך לה כדרך
המהלך בדרך, שאינו מתעכב זמן רב במקום אחד...
"
(מצודת דוד על משלי כד 33-34).
2. במשמעות שלילית - לא כדאי לך להגיד "אני רוצה רק עוד קצת לישון, רק עוד קצת לנמנם, רק עוד קצת לשכב בחיבוק ידיים", כי אם תאמר כך, יבואו עליך עוני ומחסור במהירות: "פן תחשוב 'אישן מעט, ואחרי זה אנום מעט, ואחרי זה אשכב בחבוק ידים לנום'... בעבור זה, יבוא לך עניות פתאום, כאורח המהלך בדרך, הבא פתאום לבית מלונו, ולא נודע טרם בואו
"
(מצודת דוד על משלי ו 10-11).
והנה, אם נקרא את שני זוגות הפסוקים הללו בהקשרם, נראה שכל אחד מהם מסיים קטע המסביר על חריצות ועצלות בעזרת דוגמה מוחשית:
1. הקטע הראשון מביא דוגמה חיובית,
משלי ו6-8: "לֵךְ אֶל נְמָלָה, עָצֵל! רְאֵה דְרָכֶיהָ,
וַחֲכָם... תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ, אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ
" (פירוט);
2. הקטע השני מביא דוגמה שלילית,
משלי כד30-32: "עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי, וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב. וְהִנֵּה, עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים, כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים, וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה. וָאֶחֱזֶה, אָנֹכִי אָשִׁית לִבִּי, רָאִיתִי לָקַחְתִּי
מוּסָר
" (פירוט).
אם כך, מסתבר שצמד הפסוקים שלנו מתפרש בקטע הראשון במשמעות חיובית - 'כדאי לך ללמוד מהנמלה ולמעט בשינה, כך תשיג את כל מחסורך במהירות'; ובקטע השני במשמעות שלילית - 'אם תלמד מהעצל ותרשה לעצמך לישון מעט יותר מהדרוש, יבוא עליך מחסור במהירות'.
את הפסוקים בפרק ו, יש לתרגם כך: "כדאי לך למעט את ה שֵנות - להקטין את מספר שעות-השינה; - למעט את ה תנומות - לקצר את הזמן שאתה מנמנם אחרי שכבר התעוררת; - ולמעט את חיבוק הידיים לשכב - לקצר את הזמן שאתה שוכב על המיטה ב"חיבוק ידיים" ובאפס מעשה; - אם תעשה כך, תצליח להשיג במהירות את מה שחסר לך - רישך (העוני שלך) יבוא על סיפוקו במהירות כמו אדם המהלך מהר; - ומחסורך (הדבר שחסר לך) יתמלא במהירות כמו איש מגן, נושא כלים הבא במהירות להגן על אדוניו במלחמה."
ואת הפסוקים בפרק כד, יש לתרגם כך: "אם תרשה לעצמך לישון אפילו מעט יותר מדי, לנמנם אפילו מעט יותר מדי, ולשכב בחיבוק ידיים אפילו מעט יותר מדי - הריש (העוני) יבוא אליך פתאום כמו מתהלך (אורח שבא בהפתעה), והמחסור יבוא אליך בעוצמה כמו איש מגן, חייל ממוגן שאי אפשר לסלקו".
גם פסוקים זהים לגמרי מתפרשים במשמעות שונה לגמרי, לפי הקשרם; אף פסוק אינו מיותר!
בקטע שבפרק ו מופיעה המילה
חכם
, ובקטע שבפרק כד מופיעה המילה
מוסר
:
ראו גם: שתי דרכי לימוד - מסקנה אחת.
במאמר נפרד הסברנו את פירוש המשל ובא כמהלך רישך, ומחסורך כאיש מגן.
חיבוק ידיים נזכר גם ב
קהלת ד5: "הַכְּסִיל
חֹבֵק
אֶת יָדָיו וְאֹכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ
".