שמעו כי נגידים אדבר

קוד: ביאור:משלי ח6 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי ח6: "שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר, וּמִפְתַּח שְׂפָתַי מֵישָׁרִים"

החכמה לא עוסקת בקטנות - היא משקיעה את המרץ שלה בדיבורים חשובים, דיבורים שיש להם השלכה על ניהול המדינה:

נגיד = מנהיג; אם כך, איך אפשר "לדבר נגידים"?

1. ייתכן שהמשמעות העיקרית של נגיד היא חשוב ונכבד; בדרך כלל הכוונה לאדם חשוב ונכבד, אולם בפסוק זה הכוונה לדיבור חשוב ונכבד; החכמה אינה עוסקת בקטנות, אלא רק בדברים חשובים (רש"י, מצודות).

2. ייתכן שהמשמעות העיקרית של נגיד היא פוקד ומצוה; בדרך כלל הכוונה לאדם שפוקד ומצוה על העם, אולם בפסוק זה הכוונה לדיבור שפוקד ומצוה על הבריות, כלומר, מצוה והלכה מעשית; החכמה אינה עוסקת רק בעניינים תיאורטיים, אלא גם בענייני הוראה וציווי מעשי (מלבי"ם).

3. וייתכן ש- נגידים אדבר = אל הנגידים אדבר = אדבר אל המנהיגים; או בשינוי סדר המילים - "שמעו, נגידים, כי אדבר ". החכמה אינה מיועדת רק לאנשים פשוטים, אלא גם ובעיקר למנהיגי העם, ודבריה "כולם עניינים גדולים... הנמסרים לנגידי העם ומוריהם..." (מלבי"ם). ואכן, דבריה של החכמה בפרק זה מכוונים במיוחד אל הנגידים = המנהיגים והאנשים החשובים.