שמעו כי נגידים אדבר

קוד: ביאור:משלי ח6 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי ח6: "שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר, וּמִפְתַּח שְׂפָתַי מֵישָׁרִים"

החכמה לא עוסקת בקטנות - היא משקיעה את המרץ שלה בדיבורים חשובים, דיבורים שיש להם השלכה על ניהול המדינה:

נגיד = מנהיג; אם כך, איך אפשר "לדבר נגידים"?

1. ייתכן שהמשמעות העיקרית של נגיד היא חשוב ונכבד; בדרך כלל הכוונה לאדם חשוב ונכבד, אולם בפסוק זה הכוונה לדיבור חשוב ונכבד; החכמה אינה עוסקת בקטנות, אלא רק בדברים חשובים (רש"י, מצודות).

2. ייתכן שהמשמעות העיקרית של נגיד היא פוקד ומצוה; בדרך כלל הכוונה לאדם שפוקד ומצוה על העם, אולם בפסוק זה הכוונה לדיבור שפוקד ומצוה על הבריות, כלומר, מצוה והלכה מעשית; החכמה אינה עוסקת רק בעניינים תיאורטיים, אלא גם בענייני הוראה וציווי מעשי (מלבי"ם).

3. וייתכן ש- נגידים אדבר = אל הנגידים אדבר = אדבר אל המנהיגים; או בשינוי סדר המילים - "שמעו, נגידים, כי אדבר ". החכמה אינה מיועדת רק לאנשים פשוטים, אלא גם ובעיקר למנהיגי העם, ודבריה "כולם עניינים גדולים... הנמסרים לנגידי העם ומוריהם..." (מלבי"ם). ואכן, דבריה של החכמה בפרק זה מכוונים במיוחד אל הנגידים = המנהיגים והאנשים החשובים.

פירושים נוספים

4. וחז"ל דרשו: "למה נמשלו דברי תורה כנגיד? - לומר לך: מה נגיד זה יש בו להמית ולהחיות - אף דברי תורה יש בם להמית ולהחיות; היינו דאמר רבא: למיימינין בה - סמא דחיי, למשמאילים בה - סמא דמותא" (רב חננאל בר פפא, בבלי שבת פח ב);

5. "דבר אחר: נגידים כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה קושרים לו שני כתרים (לדבור, שהיה בו ממש ונראה, כדכתיב רואים את הקולות)" (שם (רש"י));

6. "שר מכובד יכול לגזור על מישהו למות, או להפך, לתת למישהו חנינה ולשחררו ממאסר, כי יש לו כוח שלטון ושררה. בא שלמה המלך ומגלה לנו, שבכל מילה ומילה מהתורה הקדושה יש את הכוח הזה, ומי שלומד את התורה ומתמיד בה, יכול לבטל גזרות רעות, וכן לגזור גזרות טובות, כמו שאמרו חכמים, "צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים. הקדוש ברוך הוא גוזר והצדיק מבטל"... ומפתח שפתיי מישרים - דברים שפותחים לכם חדרי חדרים שבמרום" (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, י"ט אב ה'תשס"ט).

7. ייתכן שהמילה נגיד כאן היא מלשון נגד- = לפני העיניים; כמו שממילת היחס "נוכח-" נוצר התואר דברים נכוחים (ישרים, שצדקתם גלויה לכל), כך ממילת היחס "נגד-" נוצר התואר דברים נגידים, שמשמעותו דומה - דברים ישרים, שנמצאים מול העיניים; פירוש זה מתאים לתקבולת בין חלקי הפסוק - "נגידים... מישרים " (דעת מקרא).

  • אולם, התואר "נגיד" לא נזכר במשמעות זו בשום מקום אחר בתנ"ך - כאמור, בכל שאר התנ"ך הוא מציין מנהיג.

דברי התורה הם נגידים (מלכים), והחכמות החיצוניות הן שלישים (עוזרים), משלי כב20: "הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שלשום[שָׁלִישִׁים] במעצות וָדָעַת" (פירוט).

תגובות