קוד: ביאור:משלי כ10 בתנ"ך
סוג: תוכן1
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
משלי כ10: "אֶבֶן וָאֶבֶן, אֵיפָה וְאֵיפָה - תּוֹעֲבַת ה'
גַּם שְׁנֵיהֶם
"
אבן משקל קטנה ואבן משקל גדולה עם אותו תג-משקל, וכן איפה קטנה ואיפה גדולה עם אותו תג-נפח, הם מתועבים ושנואים על ה', גם כאשר שניהם באים יחד וכביכול "מתקזזים".
"אני מכיר את המוכר הזה, הוא גזלן, הוא לוקח מחיר מופקע; אז החלטתי לרמות אותו בחזרה, ולתת לו חלק מהתשלום בשטרות מזוייפים, כך שהמחיר יהיה הוגן".
האם מותר לעשות כך? האם מותר לתקן מעשה-מרמה באמצעות מעשה-מרמה אחר? לפי ספר משלי, נראה שלא:
אבן = יחידת משקל; אבן ואבן = כשסוחר משתמש בשתי אבנים שונות עם אותו תג-משקל - אבן קטנה כשהוא מוכר ואבן גדולה כשהוא קונה.
איפה = יחידת נפח; איפה ואיפה = כשסוחר משתמש בשתי איפות עם אותו תג-נפח - איפה קטנה כשהוא מוכר ואיפה גדולה כשהוא קונה.
גם שניהם = גם כאשר שניהם נמצאים יחד.
בתורה כבר נאמר, שה' מתעב "אבן ואבן", וגם "איפה ואיפה",
דברים כה13-16: "לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ
אֶבֶן וָאָבֶן, גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ
אֵיפָה וְאֵיפָה, גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ, אֵיפָה שְׁלֵמָה
וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ; לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה
אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. כִּי
תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה, כֹּל עֹשֵׂה עָוֶל.
".
הפסוק בספר משלי מוסיף, שה' מתעב אותם גם כאשר הם באים ביחד ולכאורה "מבטלים" זה את זה - כאשר המוכר משתמש באיפה מזוייפת והקונה משתמש באבן מזוייפת: "אם יש להקונה
אבן ואבן
לשקול המעות, במשקל גדול ובמשקל קטן, ויש להמוכר
איפה ואיפה
למדוד כן לפי ערך זה את הפירות שמוכר, שאם מוכר במידה קטנה משלם לו המעות במשקל הקטן...
תועבת ה' גם שניהם, אף שימצאו שניהם זה לעומת זה האבן מול האיפה, כי התורה הזהירה בכלל שלא יימצא בכיסך אבן ואבן בשום אופן ובשום הצטדקות
"
(מלבי"ם).
ה' מתעב את המצב שאנשים מרמים זה את זה, אפילו אם הרמאויות 'מבטלות' אחת את השניה.
אם המוכר רמאי - תבע אותו לדין וקנה אצל מוכר אחר; אל תרמה בחזרה.
גם שניהם -
1. הביטוי מציין, בפסוקים רבים, השוואה שאינה מובנת מאליה. ניתן לפרש כך גם כאן: "אונאת אבן ואבן גדולה מאונאת איפה ואיפה, כי יוכל האדם להסתכל ולהתבונן בעומק חלל האיפה ולהבין שיעורה, על כן אמר גם שניהם - כי ייענש גם על איפה ואיפה" (רבי יונה).
2. ויש שפירשוהו:
אפילו שניהם, בנוסף לדברים אחרים ידועים: "ירמוז לגוזל וחומס וכל עושק, שהם תועבות גדולות מאלו, ולא יזכירם
"
(רמב"ן על דברים כג19).
3. ויש שפירשו: אפילו כאשר שניהם נמצאים יחד: אפילו כשאדם מחזיק אבן אחת כשרה ואבן אחת פסולה, או איפה אחת כשרה ואיפה אחת פסולה, זה מתועב על ה', כי המידות הכשרות מאפשרות לו להטעות את הציבור ולהציג את עצמו כאדם ישר (ע"פ רמ"ד וואלי).
1. יש מפרשים שהפסוק בא כאן כמשל למידות הלב והנפש, שנזכרו בפסוק הקודם "מי יאמר 'זיכיתי ליבי טהרתי מחטאתי?'
": גם במידות הנפש יש להיזהר מפני
איפה ואיפה, מפני מידות לא אמיתיות ולא עקביות: "והנה,
יתעב ה' האיש אשר בידו עוון אבן ואבן הרעות, אף על פי שלא חטא בהן, מפני
שמזומנת להכשיל ולהחטיא... אם כן, האדם נתעב על כוונת ליבו הרעה ומידותיו
הרעות
"
(רבי יונה).
2. בהמשך הפרק נאמר,
משלי כ22-23: "אַל תֹּאמַר 'אֲשַׁלְּמָה רָע', קַוֵּה לה' וְיֹשַׁע לָךְ.
תּוֹעֲבַת ה' אֶבֶן וָאָבֶן, וּמֹאזְנֵי מִרְמָה לֹא טוֹב
". ייתכן שיש קשר בין הפסוקים הסמוכים: "אל תאמר 'אשלם רע למי שרימה אותי בכך שארמה אותו בחזרה', אלא קוה אל ה' שיושיע אותך בדרכי יושר, כי ה' מרמה היא תועבת ה'" (פירושים נוספים).
3. השאלה אם מותר לאדם לעשות צדק לעצמו בדרכי מרמה נדונה במקורות רבים; ראו עשיית צדק בדרכי מרמה / עצור כאן חושבים.