גם במעלליו יתנכר נער, אם זך ואם ישר פעלו

קוד: ביאור:משלי כ11 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי כ11: "גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר, אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ"

כל נער הוא שונה, ניכר וניתן להבחנה מנערים אחרים, לא רק במראהו החיצוני, אלא גם במעלליו, תעלוליו ומשחקיו הילדותיים;   ומתוך התבוננות במעלליו ניתן להכיר את אופיו וכישורים הרגשיים, ולדעת האם פעולותיו בעתיד יהיו זכות וישרות.

עצות

האם אפשר לדעת מראש, מתוך התבוננות בילד, איך יתנהג כשיגדל? לפי ספר משלי התשובה היא כן:

גם = בנוסף; גם במעלליו = בנוסף למראהו החיצוני.

התנכר = נעשה שונה ונבדל, כמו נכרי השונה מבני המקום, שאפשר להכיר ולזהות אותו בקלות.

גם במעלליו יתנכר נער = כשתינוק נולד, הוא דומה לכל שאר התינוקות, קשה להבחין בינו לבין תינוקות אחרים; במשך הזמן הוא נעשה שונה ונבדל במראהו. הכתוב מלמד, שהתינוקות נעשים שונים זה מזה, לא רק במראה החיצוני אלא גם במעשים:

אם זך ואם ישר פעלו = מהתבוננות במעשיו של הילד, שהם ניכרים ושונים ממעשיהם של ילדים אחרים, אפשר לדעת אם יתנהג באופן זך וישר גם כשיגדל.

בשנים האחרונות נעשו מספר ניסויים המצדיקים טענה זו לגבי מאפיינים שונים של האישיות (ראו סקירה בנושא בספרו של דניאל גולמן "אינטלגנציה רגשית"):

• איפוק ושליטה עצמית: באחד הניסויים המפורסמים, שמו ילדים בני 4 בחדר שבו היה מרשמלו, ואמרו להם שאם לא יאכלו את המרשמלו עכשיו, יקבלו אחר-כך שני מרשמלו. חלק מהילדים הצליחו להתאפק וחלק לא. מתברר שהיו הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות גם בהמשך החיים: אלה שהצליחו להתאפק היו, באופן מובהק, כשירים יותר מבחינה חברתית והשכלתית (שם עמ' 100-102).
• ביישנות והססנות: במחקרים שנעשו במעבדה להתפתחות הילד של ג'רום קאגאן מאוניברסיטת הווארד, התגלו סימנים מוקדמים לביישנות אצל תינוקות כבר בגיל 21 חודש. בבדיקות שנעשו לאותם תינוקות בגילאים מבוגרים יותר, התברר שרובם נשארו ביישנים במידה כלשהי, אם כי חלק מהם השתנו (שם עמ' 238-241).
• תוקפנות ואלימות: "מחקרים שעקבו אחרי ילדים מהשנים שקדמו לבית הספר ועד לשנות העשרה הראו, כי שיעור העבריינים בשנות העשרה יכול להגיע עד מחצית מכלל אלה שהתפרעו בכיתה א, לא היו מסוגלים להסתדר לעת ההיא עם ילדים אחרים, לא צייתו להורים, והפגינו התנגדות כלפי המורים. כמובן, לא כל הילדים התוקפנים האלה עלו על נתיב המוליך לאלימות ולפשיעה בשלבים מאוחרים יותר של החיים, אבל מבין כל הילדים, הם הנתונים בסיכון הרב ביותר שבסופו של דבר יבצעו פשעים אלימים" (שם עמ' 258). 
• כישורים רגשיים וחברתיים: תצפיות בילדים מראות, שילדים מסויימים מגלים כישורים רגשיים וחברתיים מפותחים במיוחד כבר בגיל צעיר מאד, כגון: כישרון להרגיע ולנחם ילדים אחרים שנמצאים במצוקה, כישרון להשכין שלום בין ילדים שמסתבכים במריבה, וכו' (שם עמ'?).

מכמה מחקרים עולה, שהמטען הגנטי של האדם יכול ליצור אצלו נטיה לתכונות אופי מסויימות, ולכן התכונות הללו מתגלות כבר בגיל צעיר מאד; עם זאת, המזג אינו גזירה משמים - האופי המוּלד ניתן לשינוי במשך כל החיים על-ידי למידה וטיפול מתאים. התקופה המתאימה ביותר להשפעה על אופיו של האדם היא בתקופת הילדות (שם, עמ' 248-250), ולכן החכם מדגיש ש"גם במעלליו יתנכר נער" - יש לשים לב למעלליו המיוחדים של כל נער, כדי שיהיה אפשר לנצל את תקופת הנעורים ולהשפיע עליו לטובה. 

אפשר להסיק מהפסוק מסקנות גם לגבי שידוכים, למשל: בחור שמציעים לו בחורה לשידוך, והוא רוצה לדעת מה הן תכונותיה האמיתיות, כדאי שידבר גם עם אנשים שמכירים אותה מילדותה, ייתכן שהן שמו לב כבר אז לתכונות אופי חשובות. ואכן, שמעתי שכך מקובל בחברה החרדית - לפני שבחור נפגש עם בחורה לשידוך, מבררים פרטים אפילו אצל הגננת...