נכר = הבחין והבדיל

1. ידיעה, כמו למשל במילים: הִכִּיר (בנין הפעיל),  הַכָּרָה (מופשט),  מַכָּר.

2. זרות, כמו למשל במילים: הִתְנַכֵּר (בנין התפעל),  נִכֵּר (פיעל)  נֵכַר (מופשט), נכרי.

לכאורה מנוגדות - כי בדרך-כלל, אדם נכרי הוא אדם שאנחנו לא מכירים.

איך ייתכן שאותו שורש משמש לשתי משמעויות מנוגדות?

אמנם, בשפה העברית ישנם עוד שורשים בעלי שתי משמעויות מנוגדות, אבל ייתכן שבמקרה זה יש הסבר אחר.

ייתכן שהמשמעות היסודית של השורש נכר היא "הבחין והבדיל":

• אדם שאנחנו יודעים, מכירים, הוא אדם שאנחנו יכולים להבחין ולהבדיל בינו לבין אנשים אחרים;
  
• ואדם זר, נכרי, גם הוא אדם שנבדל משאר האנשים במקום הימצאו.