משלים פיסחים - משלים של כסילים

הקבלות

בתורה, ישנו רק אדם אחד שנאמר עליו "וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ", והוא בלעם (7 פעמים בבמדבר כג-כד). ואכן, לפי חכמי התלמוד, "בלעם חיגר ברגלו אחת היה, שנאמר (במדבר כג, ג) וילך שפי" (ר' יוחנן, בבלי סוטה י א); חיגר הוא התרגום הארמי של פיסח. "ואולי העניין רומז אל בלעם הרשע, שרוח הקודש היה סומכו כסמוכות אל הפיסח, לומר אותן המשלים שאמר לטובתן של ישראל, וכאשר סיימן, לא נשאר בידו כלום מצד הקדושה, כפיסח הזה שנופל על הארץ כשהסירו ממנו סמוכותיו... ואפשר שלטעם זה קראו הכתוב נופל וגלוי עיניים, כי היה נופל מצד עצמו, וגלוי עיניים לפי שעה מצד הקדושה" (רמ"ד וואלי, פירוש אחרון).

בפרקנו יש פסוק נוסף המגנה את השימוש שכסילים עושים במשלים, משלי כו9: "חוֹחַ עָלָה בְיַד שִׁכּוֹר, וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִים"  (פירוט).

דקויות

א. המילים דליו שוקיים מפיסח הן משל המתאר את המשל שבפי הכסילים ("משל על משל"):

1. המשל אינו מתאים לנמשל.   דליו = מהשורש דלה, שפירושו רם וגבוה;   דליו שוקיים מפיסח = שוקיו של הפיסח גבוהות זו מזו, אינן באותו גובה.    ומשל בפי כסילים = כך גם בדבריו של כסיל, המשל אינו דומה לנמשל: "גבהו שוקים מפסח, שהאחד גבוה מחבירו, וזה גורם שאינו יכול ללכת ביושר. וכן הענין במשל אשר בפי כסילים, כי לא יסכים המשל לנמשל מפני מה שיוסיפו או יחסרו בזכרם המשל." (רלב"ג, וכן מצודת דוד), "אצל הפיסח השוקיים גבוהים זה מזה ואינם שווים, כן ומשל בפי כסילים, פירוש, כי כל משל צריך שיהא דומה לנמשל, אבל אצל הכסילים - מְשָלָם כמו השוקיים של פיסח, שאין אחד דומה לחבירו, כן אצל המשל אינו דומה לנמשל, המשל פונה לצד זה, והנמשל פונה לצד אחר" (הגאון מווילנה).

2. הנחות יסוד מלאכותיות.    דליו = מהשורש דלה, שפירושו הרים והגביה;   שוקיים = "העצים שהפיסח נותן תחת אצילי ידיו כדי לסמוך את עצמו עליהם" (רמ"ד וואלי), כלומר קביים, שוקיים מלאכותיים;   דליו שוקיים מפיסח = הרימו את השוקיים המלאכותיות של הפיסח, את הקביים, והוא ייפול מייד, כי אינו יכול לעמוד בעצמו;   ומשל בפי כסילים = כך גם המשל שבפי כסיל, מסתמך על הנחות יסוד מלאכותיות, וכשמרימים אותן ולא מקבלים אותן - כל המשל נופל (אראל ע"פ דעת מקרא).

ב. ויש שפירשו שהמילים דליו שוקיים מפיסח הן המשל עצמו שבפי הכסילים:

3. "השוקים של כל אדם נראין לפסח גבוהים ממנו, ודבר זה משל בפי כסיל, האומר אותו על לימוד החכמה: "איך אנו באים ללמוד החכמה? נפלאה וגבוהה היא ממנו! המשל אומר דליו שוקים מפסח!"" (רש"י);  לפי זה, המסר שבפסוק דומה ל משלי כד7: "רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת" (פירוט).

4. "השוק הוא למעלה מן הרגל, ומעמיד את הגוף, שהגוף ייסמך על השוקיים והשוקיים יינשאו על הרגליים, אולם הפיסח, שאינו יכול לילך ברגליו, השוקיים הם לו למשא ולמותר, וצריך לדלות ולהגביה ולקצץ גם השוקיים היתרים. והדברים האלה... הוא המשל אשר בפי הכסילים... אחר שהוא פיסח בתאוותו, בלתי עומד בתקפו נגד התאוה, השוקים שהם המכונות שעליהם יעמוד האדם, שהם חוקי החכמה, הם לו למותר ולמשא, ורוצה לקצץ גם אותם..." (מלבי"ם)

• אולם, לפי פירושים אלה קשה להבין את ו החיבור בין שתי הצלעות, והיה ראוי יותר לכתוב "משל בפי כסילים: דליו שוקיים מפיסח".

דַלְיוּ - בניין קל, זמן עבר; ומכאן שכל הפסוק הוא בזמן עבר. וכן הפסוק המקביל בהמשך הפרק, משלי כו9: "חוֹחַ עָלָה בְיַד שִׁכּוֹר, וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִים" (פירוט).