קוד: ביאור:משלי כו9 בתנ"ך
סוג: משל
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
משלי כו9: "חוֹחַ עָלָה בְיַד שִׁכּוֹר,
וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִים
"
השיכור רצה לקטוף שושנה, אך מרוב בלבול וטשטוש, פספס את השושנה ועלה בידו רק חוח (קוץ) דוקר ומכאיב; כך גם הכסילים רוצים להגיד משלי חכמה, אך עולה בפיהם רק משל אשר פוגע ומכאיב לשומעים.
בויכוחים פוליטיים משתמשים לפעמים במשלים שמטרתם להשפיל או ללעוג לקבוצה מסויימת באוכלוסיה, ע"י הצגת הדמות שמייצגת אותה במשל בצורה מגוחכת. על-פי ספר משלי, מי שמשתמש במשלים כאלו הוא כסיל:
השיכור רוצה לקטוף שושנה אך מרוב בלבול וטשטוש הוא קוטף קוץ דוקר ומכאיב;
כך גם הכסיל, אינו מצליח למצוא משל חיובי, ונאלץ להשתמש במשלים דוקרים ופוגעים.
ניתן לפרש את ההקבלה בין החוח לבין המשל בכמה דרכים:
1. המשל דוקר וכואב. לדוגמה, כשמשוים כל אויב פוליטי להיטלר וכל מעשה של אויב פוליטי לשואה, זה דוקר בליבם של ניצולי שואה וקרובי משפחתם.2. הנמשל דוקר ומשפיל. לדוגמה, כשמשוים את היריבים הפוליטיים לבהמות, זה דוקר בליבם ואינו מקדם דיון ענייני.
3. הנמשל שהכסיל בוחר מזיק לטענתו: "הנה, כמו שביד שכור עלה חוח אשר יוזק בו, ועזב מלקחת
הדברים אשר יועילו לו או שלא יוזק בהם - כן הענין במשל שהוא בפי כסילים:
כי מכל הכוונות אשר אפשר שיובנו בו, לא יביאו מהם הכסילים רק מה שיזוקו בו
"
(רלב"ג, וכן מצודת דוד);
4. הנמשל אינו ברור: "כמו החוח אשר ביד שיכור, שרואה את החוח ואף על פי כן אינו יכול ליטול את
החוח מידו, כי דעתו מבולבלת ואינו יכול לאחוז את ידו, כן המשל בפי כסילים,
הכל רואים ויודעים את המשל, אבל אי אפשר להוציא המכוון והנמשל ממנו.
"
(הגאון מווילנה).
הכסיל הוא הפכו של החכם: החכם משתמש במשלים על-מנת ללמוד וללמד, אבל הכסיל שונא ללמוד ומשתמש במשלים רק כדי לדקור ולפגוע.
1. ההקבלה בין שיכור לבין כסיל נכונה גם בכיוון ההפוך - השיכור לפעמים מדבר בצורה מבולבלת כמו כסיל, ויש לכך שתי דוגמאות בתנ"ך:
וַיֹּאמֶר אִם לְשָׁלוֹם יָצָאוּ תִּפְשׂוּם חַיִּים, וְאִם לְמִלְחָמָה יָצָאוּ חַיִּים תִּפְשׂוּם".
עִבְדוּ אֶת אַנְשֵׁי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם, וּמַדּוּעַ נַעַבְדֶנּוּ אֲנָחְנוּ?" (פירוט).
כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת". אם כך, הפסוק "
חוח עלה ביד שיכור" מלמד, שכאשר האדם שיכור (למשל מרוב תאוה), הוא עלול להפסיד את השושנה, את בת-הזוג המושלמת עבורו, ולהתחתן עם חוח.
3. פגיעה בזולת בדברים היא תכונה אופיינית לכסיל, כמו שנאמר ב
משלי י18: "וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל
" (פירוט).
4. בפרקנו ישנו פסוק נוסף שמגנה את המשל שבפי הכסילים,
משלי כו7: "דַּלְיוּ שֹׁקַיִם מִפִּסֵּחַ, וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִים
" (פירוט).
1.
שושנה, כמו ב
שיר השירים ב2: "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין
הַחוֹחִים
";
2.
חיטה, כמו ב
איוב לא40: "תַּחַת חִטָּה יֵצֵא
חוֹחַ, וְתַחַת שְׂעֹרָה בָאְשָׁה...
"
(דעת מקרא, ע"פ המאירי).
-
יש שפירשו, שהפסוק מדבר על משל מסויים, שנמצא בפי הכסילים, ונזכר בפסוק הבא (פסוק 10): "כחוח, שהוא נדבק ביד שכור, כן המשל האמור למטה נדבק בפי הכסיל להיות להם לחוח ולקוץ מכאיב" (רש"י), "
הכסיל הזה, השיכור מחמת יין התאווה... הוא שוכב והולך על ידו, עד שעלה חוח בידיו שהוא הולך עליהם, ובכל זה נמצא משל בפי כסילים... ומבאר המשל הנמצא בפיו..." (מלבי"ם).