קוד: ביאור:משלי כז8 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
משלי כז8: "כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ, כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ
"
כמו ציפור, אשר נודדת מן הַקֵּן שלה באופן זמני וחוזרת בעונה הבאה, כן איש אשר נודד ממקומו, סביר שירצה לחזור בעתיד.
המסקנה המעשית מהפסוק היא, שצריך תמיד לשמור על יחסים טובים עם השכנים, לא "לשרוף גשרים", גם אם
בכוונתך להחליף מקום מגורים, שכן יש סיכוי סביר שתרצה לחזור; וכפי שנאמר
בפסוק 10: "רֵעֲךָ [וְרֵעַ]ה אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב, וּבֵית אָחִיךָ אַל תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ, טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק
" (פירוט).
מה מסמלת הציפור הנודדת מן קנה? המפרשים פירשו בכמה דרכים:
1. הציפור הנודדת מן קנה היא משל לצער ולקושי של עזיבת המקום המוכר. לפי זה הנמשל מתפרש בדרכים שונות:"כמו שיקשה
לציפור מה
שנודדת מקנה - כך יקשה לאיש הנדידה ממקומו
"
(מצודת דוד). הפסוק מלמד שיש הבדל בין ציפור לאדם: הציפור מסתפקת
בקֵן קטן ופשוט, שנותן לה מקלט פיסי; אך האדם צריך
מקום גדול יותר - מקום שבו נמצאים אנשים, הנותנים לו שמחה נפשית.
"נודדת מן קנה - שהולכת ומטלטלת, כן... תלמיד חכם הנודד מן הלימוד...
"
(רש"י)
- אולם, הצער של הציפור אינו גלוי ומוחשי, ולכן לא מסתבר שהוא ישמש כמשל. משל הוא בדרך-כלל מושג גלוי ומוחשי הממחיש רעיון נסתר או מופשט.
2. הציפור הנודדת מן קנה היא משל להתחברות לקבוצה גדולה - כמו שהציפור הנודדת מצטרפת לקבוצה גדולה של ציפורים הנודדות באותו כיוון, כך ראוי לאיש הנודד ממקומו להצטרף לקבוצה גדולה, כך שלא יישאר לבד ומנותק מחבריו.
- אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב את הפסוק בלשון רבים "כציפורים נודדות מן קנן...".
3. הציפור נודדת מן קנה תמיד חוזרת לשם בעונה הבאה, ולכן במקרא נדידת הציפורים היא משל לעזיבה זמנית שלאחריה יש חזרה אל המקור. כן איש אשר נודד מן המקום שנולד או גדל בו למקום אחר, יש סיכוי סביר שירצה לחזור אליו ביום מן הימים, כי "טבע האיש לשוב למקומו" (מלבי"ם), ולכן כדאי לשמור על קשרים חברתיים בכל מקום.
4. ויש שפירשו את הפסוק כמשל, "והנמשל,
שגם נפש האדם מתרפקת לשוב אל מקומה, אל האלהים אשר נתנה; ובהיותה בעולם
הזה, היא
כציפור נודדת מקנה, ותשתוקק לשוב אל מקומה, להיות צרורה בצרור
החיים
"
(מלבי"ם).
וכן דרשו חכמי התלמוד שהפסוק נאמר על "כל תלמיד חכם שפירש מן התורה
"
(בבלי חגיגה ט:).
-אולם, לפי פירושים אלה היה ראוי להדגיש את העיקר - שמקומה של הנפש הוא
האלהים אשר נתנה, ושמקומו של תלמיד-חכם הוא התורה; ודווקא רעיונות חשובים אלה לא נזכרו כלל בפסוק!
וְהָיָה כְעוֹף נוֹדֵד קֵן מְשֻׁלָּח תִּהְיֶינָה בְּנוֹת מוֹאָב מַעְבָּרֹת לְאַרְנוֹן" (פירוט).