ברזל בברזל יחד, ואיש יחד פני רעהו

קוד: ביאור:משלי כז17 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי כז17: "בַּרְזֶל בְּבַרְזֶל יָחַד, וְאִישׁ יַחַד פְּנֵי רֵעֵהוּ"

ברזל הפוגש בברזל, בעת דו-קרב חניתות, מחדד ומשחיז אותו; כך גם, איש הנאבק פנים אל פנים עם רעהו, מחדד ומחזק אותו.

עצות

1. יש אנשים שחושבים, שהם יכולים ללמוד וליצור ולהתפתח לגמרי לבד, וכל האנשים שמסביבם רק מפריעים להם. הפסוק שלנו עונה להם, שכדי לחדד ולהשחיז כלי העשוי מ ברזל, יש צורך לשייף אותו בעזרת ברזל אחר. וכך גם, כדי לחדד את השכל ואת האישיות, יש לשייף אותם בעזרת לימוד ועבודה משותפת עם אנשים אחרים, איש יחד פני רעהו.

2. לא רק שיתוף פעולה, גם מאבק מביא לחידוד. ברזל שימש לייצור כלי-נשק, המושג ברזל בברזל יכול לרמוז לדו-קרב חרבות. לכאורה, שום דבר טוב לא יכול לצאת מדו-קרב כזה, אבל למעשה יש לו ברזל בברזל יחד - כאשר ברזל נפגש בברזל, שניהם מתחדדים. כך גם בין בני אדם: כששני בני אדם מתווכחים, גם אם הויכוח לא נעים, יש לו תוצאה חיובית - ואיש יחד פני רעהו - שניהם מתחדדים, מחדדים את דעותיהם ואת מחשבותיהם.

דקויות

מה מסמלים שני הברזלים?

1. לפי רוב המפרשים, הברזלים מסמלים מלאכה יצירה ולימוד, כמו ב בראשית ד22: "וְצִלָּה גַם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן, לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל": "מה ברזל זה, אחד מחדד את חבירו (כגון סכין על גבי חבירתה) - אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה" (רבי חמא ברבי חנינא, בראשית רבה סט ב וגם בבלי תענית ז א; ובבבלי הביאו דרשות נוספות בעלות רעיון דומה; וכן רש"י רלב"ג ומצודות על הפסוק); "צורת החרב והסכין הוא החידוד, וכשרוצים להעמיד צורתו - מחדדים את הברזל בברזל אחר ומסיר החלודה; כן יחד איש את פני רעהו וצורתו, שע"י שיתעסקו בחכמה, ואחד יבין לחברו, (כמ"ש הרבה למדתי מרבותי ויותר מחברי וכו'), יתחדד פניהם, שהיא צורתם, שצורת האדם הוא שכלו, וחכמתו, וכוחות נפשו" (מלבי"ם).

- אולם, עד כמה שידוע לי, אפשר לשייף ברזל לא רק ע"י ברזל אחר, אלא גם ע"י אבן.

2. לכן נראה לי, שהברזלים מסמלים מלחמה ומאבק, כמו ב שמואל א יז7: "וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים בַּרְזֶל". שני ברזלים יכולים לרמוז לדו-קרב חניתות, מאבק קשה וכואב, אבל גם מחדד ומחזק.

הקבלות

1. במסכת אבות, במשנה המדברת על הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות, נמצא ביטוי דומה: "אף צבת בצבת עשויה" ( משנה אבות ה ו), ופירשו: "הצבת אינה נעשית אלא בצבת אחרת, וראשונה מי עשאה? - על כרחך מאליה נעשית בידי שמים, ונבראת בין השמשות. וזה נדחה בגמרא בפרק מקום שנהגו (פסחים דף נד), ואמרו, אפשר שהצבת הראשונה נעשית בדפוס, שהתיכו הנחושת באש והציקוהו בתוך הדפוס ונעשית הצבת מיד" (ברטנורא שם).

2. חכמי המדרש פירשו את הפסוק על כמה דמויות מהתנ"ך, שסבלו מאבקים רבים עם אנשים קשים, ובזכות המאבקים, התחדדו והתחזקו: "איש זה יעקב, כיון שעמד אבינו יעקב, איש יחד פני רעהו, שנתייחדה עליו השכינה" (בראשית רבה סט ב); "משה ופרעה הרשע, שהיו מתנקשים זה עם זה בדברים... מקלו של אהרן וחרטומי מצרים, שהיו מתנקשין זה עם זה בכשפים" (מדרש משלי (בובר) כז יז). המאבק שבין בני ישראל לבין המצרים נמשל לכור ברזל, דברים ד20: "וְאֶתְכֶם לָקַח ה', וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה" (פירוט). כמו ב ירמיהו טו12: "הֲיָרֹעַ בַּרְזֶל בַּרְזֶל מִצָּפוֹן וּנְחֹשֶׁת", שם שני הברזלים הם משל למאבק בין הנביא לבין שומעיו (ראו ברזל חזק מברזל בספר ירמיהו / חגי הופר).

שני ברזלים נזכרו ב ירמיהו טו12: "הֲיָרֹעַ בַּרְזֶל בַּרְזֶל מִצָּפוֹן וּנְחֹשֶׁת", כמשל למאבק בין הנביא לבין שומעיו (ראו ברזל חזק מברזל בספר ירמיהו / חגי הופר).

מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל