המחטיא את הישרים

קוד: ביאור:משלי כח10 בתנ"ך

סוג: תוכן1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

משלי כח10: "מַשְׁגֶּה יְשָׁרִים בְּדֶרֶךְ רָע - בִּשְׁחוּתוֹ הוּא יִפּוֹל, וּתְמִימִים יִנְחֲלוּ טוֹב" 

מי שגורם לאנשים ישרים לשגות, לחטוא וללכת בדרך רעה, הוא עצמו ייפול באותה שחת (מלכודת) שחפר להם וישגה באותה שגיאה;   והאנשים שיישארו תמימים ולא ישגו למרות שמנסים להחטיא אותם, ינחלו טוב.

עצות

כשהאדם נתקל בפיתוי שקשה לעמוד בפניו, הוא יכול להתעצבן ולהגיד "למה הם שמים פיתויים כאלה באמצע הרחוב?! צריך להיות חוק נגד זה!" אבל הוא יכול גם לראות בכך אתגר - להתגבר על היצר ולזכות בעוצמה רוחנית גדולה יותר.

הפסוק מדבר על אדם שמשגה ומכשיל אנשים ישרים במעשים רעים - לא דווקא אדם רשע שמשגה את הישרים בכוונה תחילה, אלא על כל אדם שגורם לכך שהישרים ישגו, גם בלא כוונה; והפסוק מלמד, שכל מי שמשגה ישרים וגורם להם ללכת בדרך רע - בשחותו = בבור-השחת שכרה להם הוא בעצמו ייפול; כדברי חז"ל "כל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה" (משנה אבות ה יח), "שלא יהיה הוא בגן-עדן ותלמידיו בגיהנום".

כשיש אנשים שמשגים את הישרים, קשה במיוחד להישאר ישר, ולכן כל מי שמצליחים להישאר תמימים (= חפים מפשע), ינחלו טוב, כלומר, ה' יחשיב להם את תמימותם וחפותם כמעשה טוב במיוחד, דווקא בגלל הקושי הגדול להישאר חף מפשע במצב כזה.

אם כך, כשנתקלים בפיתויים, לא צריך להתעצבן - אפשר להשאיר לה' את ה'תפקיד' להעניש את מי שיוצר את הפיתויים - "בשחותו הוא יפול"; התפקיד שלנו הוא לנצל את ההזדמנות, לעמוד באתגר ולזכות בטוב - "ותמימים ינחלו טוב".