קוד: ביאור:משלי לא18 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
משלי לֹא18: "טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ, לֹא יִכְבֶּה בליל[בַלַּיְלָה]
נֵרָהּ
"
היא טועמת (בוחנת ומזהה) שהמסחר במוצרים שהיא מייצרת הוא טוב ורווחי, ולכן ממשיכה לעבוד ולא מכבה את הנר גם בלילה.
1. על-פי הפשט, הפסוק ממליץ לאנשי (ונשות) עסקים לשים לב לרמת הביקוש בשוק - אם יש הרבה ביקוש למוצר מסויים, יש לייצר כמות גדולה כדי לנצל את הגאות. כך עושה אשת חיל:
טעמה = בדקה והבינה; טעמה כי טוב סחרה = אשת חיל בדקה את מצב השוק, והבינה שיהיה טוב לה לעסוק במסחר, כי יש ביקוש רב לסחורה שהיא מייצרת, ולכן -
לא יכבה בלילה נרה = עבדה קשה גם בלילה, מעבר לשעות העבודה, על-מנת לנצל את הביקוש ולהרוויח (מצודת דוד על-דרך הפשט).
2. אולם, מתוך הקבלה למשלי פרק ג, ניתן לפרש את פסוקנו באופן אחר לגמרי,
משלי ג13-14: "אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה, וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה;
כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף, וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ
" (פירוט). הביטוי
כי טוב סחרה רומז לחכמה ותבונה; אם כך, אשת חיל
טעמה כי טוב סחרה, טעמה את הטעם הנפלא של לימוד חכמה ותבונה, ולכן
לא יכבה בלילה נרה - אחרי שעות העבודה, היא יושבת ולומדת לאור הנר.
3. ניתן לשלב את שני הפירושים, שכן גם בעולם החכמה והתבונה יש משמעות לרמת ה"ביקוש": כשאדם מזהה שיש ביקוש לרעיונותיו, הוא צריך לעבוד יומם ולילה על-מנת לספק את הביקוש. ולא רק כלפי אנשים אחרים אלא גם כלפי עצמו, כאשר הוא מרגיש בעצמו שיש "ביקוש" לחכמה, הוא צריך לנצל את המצב ולחקור יומם ולילה: "כאשר תחל לחקור במושכלות ותמצא מוצא הדבר, אז לא תרפה ידיה ולא תשקוט עד
תבוא אל התכלית, ולא יעצרנה עומק המושג, כי תתחכם להאיר המאפל, לצרוף
וללבן
"
(מצודת דוד על-דרך המשל)
2. ועל-דרך הדרש, הפסוק מתאר את
שכרה של אשת חיל, שנר-החיים שלה אינו כבה גם בתקופות קשות ואפלות כמו לילה, למשל: "'...ר' אבון בשם ר' יהודה בן פזי אמר: בתיה בת פרעה בכורה היתה, ובזכות
מה היתה נצולת? בתפלתו של משה, דכתוב
טעמה כי טוב סחרה, לא יכבה בלילה
נרה
-
ליל כתוב, כמא דאת אמרת:
ליל שמורים הוא לה'
"
(פסיקתא דרב כהנא).