קוד: ביאור:תהלים קיט161 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
תהלים קיט161: "שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם, ומדבריך[וּמִדְּבָרְךָ] פָּחַד לִבִּי
"
1. "שרים רדפוני חנם, ובכל-זאת... לא אפחד מהם... אחר ש
מדברך פחד לבי; ופחד הגדול שיש לי מדברך יעבור מלבי פחד הקטן, כמו שלא יירא אדם מדבורה בעת שאריה לנגדו, שהיראה הגדולה של האריה תבטל יראה הקטנה מפני עקיצת הדבורה. וכבר אמר החכם: 'בושתי מיראת אלוה שאירא זולתו'. וגם, רוצה לומר, שע"י שיירא מה', ישמרהו מבשר ודם, ולא יוכל לעשות לו רעה
" (מלבי"ם). וכן כתב רמ"ד וואלי בפירושו לספר משלי: "אם האדם מפחד מבוראו - אין לו לפחד מכל הדברים שבעולם, וכן בדוד הוא אומר: שרים רדפוני חינם ומדברך פחד ליבי
"
(רמ"ד וואלי על משלי כב יג). וכך הפתגם העממי: "מי שפוחד מהאחד - לא פוחד מאף אחד, ומי שלא פוחד מהאחד - פוחד מכל אחד
".
2. "אף כי
השרים רדפוני בחנם, על לא חמס, ובידי הלא היה לנקום נקם, אבל
מדברך פחד לבי, ולא שלחתי בהם יד
" (מצודות)
לפירוש הפסוק בהקשרו, ראו: בית ש = שמירה על הקיים.