קוד: ביאור:תהלים קכא6 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
תהלים קכא6: "יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה, וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה
"
ביום לא תקבל מכת שמש - חום ויובש שיפגעו בגופך; ובלילה לא תקבל מכת ירח - אור שיפריע לך לישון ויפגע בבריאות נפשך.
הפרק כולו הוא תפילה וברכה לאדם היוצא לדרך ארוכה. כיוון שהפרק נקרא שיר למעלות, מסתבר שהמתברך הוא עולה מהגולה לישראל, או עולה-רגל לירושלים.
אפשר להבין את הברכה יומם השמש לא יככה - לא תקבל מכת-חום ולא תתייבש. אבל מה זה וירח בלילה - איזו מכה בדיוק מקבלים מהירח? כמה תשובות:
1. כמו שביום עלולים לקבל מכת-חום, כך בלילה עלולים לקבל מכת-קור ולהצטנן, במיוחד כשהולכים במדבר. רופאי העבר ייחסו מכות אלה לירח: "הלבנה בלילה תוסיף לֵחָה מולדת תחלואים, וזה הדבר בדוק ומנוסה
"
(אבן עזרא על פסוק 5, וכן
מצודות), "הישן בצל לבנה - דמו בראשו
"
(בבלי פסחים קיא.). ברפואה המערבית עד בערך שנת 1700 רווחה האמונה שהירח משפיע על מחלות כגון קדחת, ראומטיזם, אפילפסיה ועוד
(
Harrison,
Mark (2000). "From medical astrology to medical astronomy: sol-lunar
and planetary theories of disease in British medicine, c. 1700–1850".
The British Journal for the History of Science.
33 (1): 25–48.
doi:
10.1017/S0007087499003854.)
הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב, וְקֶרַח בַּלָּיְלָה, וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי", ירמיהו לו30: "
לָכֵן כֹּה אָמַר ה' עַל יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה... נִבְלָתוֹ תִּהְיֶה מֻשְׁלֶכֶת לַחֹרֶב בַּיּוֹם, וְלַקֶּרַח בַּלָּיְלָה". בפסוקים אלה המכה ביום היא חֹרֶב (יובש) והמכה בלילה היא קֶרַח (קיפאון). לפי ההקבלה, ייתכן שבפסוקנו השמש והירח הם משל - שמש הוא משל לחום ויובש, וירח הוא משל לקרח וקיפאון (גם צורתו של הירח המלא מזכירה כדור שלג).
ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע, יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ": "
מצד שה' שומרך, תהיה שמירתו בשני ענינים. א) שמירת הגוף, ועל זה אמר ה' ישמרך מכל רע, שבזה ישמור את גופך מכל מיני רעות שבעולם; ב) שמירת הנפש מחטא, ה' ישמר את נפשך" (מלבי"ם).
1. על אחרית הימים נאמר,
ישעיהו ס19: "לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד
הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר
יוֹמָם, וּלְנֹגַהּ
הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ; וְהָיָה לָךְ ה' לְאוֹר עוֹלָם, וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ
". בעולם הזה, השמש והירח מפגינים עוצמה ושליטה - השמש מושלת ביום והירח מושל בלילה. לכן עמים רבים ייחסו להם כוחות אלהיים. גם בתורה ישנה אזהרה מפני,
דברים יז3: "וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם,
וְלַשֶּׁמֶשׁ אוֹ
לַיָּרֵחַ אוֹ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי
". אולם בעתיד יתברר שה' הוא המושל היחיד בעולם, ושני המאורות וכל צבא השמיים נבראו על-ידו. לפי זה, ייתכן שגם הפסוק שלנו רומז למכה רוחנית של עבודת אלילים:
יומם השמש לא יככה - לא תתפתה לעבוד את השמש,
וירח בלילה - לא תתפתה לעבוד את הירח
(ע"פ גליה).
2. על ימי שלמה נאמר,
תהלים עב7: "יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק, וְרֹב שָׁלוֹם עַד בְּלִי
יָרֵחַ
". בקריאה ראשונה נראה שהירח נתפס כאן כדבר רע המנוגד ל"
שלום ". אולם המפרשים פירשו את המילה "
בלי " כאן מלשון "התבלות" - יהיה שלום לנצח, עד שהירח יתבלה. והפסוק ראוי לעיון בפני עצמו.
3. השמש נזכר כאן בלשון זכר, וכן בפסוקים נוספים, ראו שמש - זכר או נקבה?.