קוד: ביאור:תהלים לו6 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
בתהלים פרק לו המשורר מתאר את
נאום הפשע של הרשע, ומייד לאחר מכן מדבר על חסדי ה', אמונתו, צדקתו ומשפטיו:
תהלים לו6: "ה'! בְּהַשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ, אֱמוּנָתְךָ עַד שְׁחָקִים
"
תהלים לו7: "צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה; אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ, ה'!
"
מה הקשר בין הרשעים לבין חסדי ה'?
המפרשים ענו לשאלה בדרכים שונות, המשקפות גישות שונות להתמודדות עם רשעים:
1. מודעות לנזק שגורמים הרשעים לעולם: "ה', בהשמים חסדך - בשביל רשעים הללו אתה מסלק חסד מן התחתונים, ומגביה
אמונתך עד שחקים לסלקה מבני אדם.
צדקתך יקרה מן הבריות
כהררי אל בשביל מעשי הרשעים,
ומשפטיך באים לעולם
עד תהום רבה
"
(רש"י).
2. מודעות להשגחת ה' בכל העולם - בניגוד לדברי הרשעים שה' אינו משגיח: "בהשמים - אבל האמת, שחסדי ה' הוא גם בעולם השפל מן הארץ עד השמים, ובכל ישגיח.
אמונתך - האמנת תשלום גמול.
צדקתך - הצדקות שאתה עושה להצדיקים גבהו ורמו כהררי אל,
משפטיך - המשפטים שאתה עושה להרשעים רבו כמו תהום רבה, ובכל תשגיח לשלם כפי הגמול, אדם ובהמה - אתה
ה' תושיע
האדם ואף
הבהמה, כי על הכל תשגיח
"
(מצודות).
3. מודעות לאיזון בין חסד ה', המיטיב עם בני האדם, לבין האמונה, המגבילה ומצווה. זאת בניגוד לדברי הרשעים, המתייחסים רק לאחד משני הצדדים: רשעים מצד ה"חסד" חושבים שה' רוצה שהאדם יעשה מה שבא לו ללא כל מגבלות, ורשעים מצד ה"אמונה" מנסים רק למצוא פגמים וחסרונות בזולתם: "אמת שמדת החסד שולטת בעולם, ועל פיה שמים וארץ כוננו, אלא שמידת החסד כרוכה באמונה, ואין אמונה אלא אמון שאנו נותנים בקדוש-ברוך-הוא והמשען שאנו נשענים עליו, שהוא מנהג עולמו במשפט ובצדקה. בחסדו ברא את העולם ובחסדו נוצר אותו. ברם, אין לשכוח שהוא 'אל אמונה ואין עול, צדיק וישר הוא' (דברים לב ד). וחסדו ואמתו-אמונתו הם שני רעים שאינם מתפרדים זה מזה. צדקת ה' היא פרי חסדו ומאמונתו נובע משפטו. צדקתו נשגבת כהררי אל ומשפטו מגיע עד תהום רבה, והכל מכוון לצדק את הבריות כולן, מאדם עד בהמה:
"
(דוד שלמה שפירא).
4. מודעות לקשר שבין מעשי האדם לבין חוקי הטבע: "היוצר את העולם הגדול בכלל, המיוסד על חקים טבעיים קבועים בלתי משתנים, ואת העולם הקטן שהוא האדם, אשר הוא לבדו יתנהג על פי חקים אחרים בחיריים אשר ישנה אותם בבחירתו, והוא בבחירתו ימשול על חקי גופו הטבעיים ויכריח אותם שיכנעו תחת חקי השכל והרצון הבחיריים לשמוע תורת ה' ומצותיו, השכיל בחכמתו הבב"ת לקשר הנהגת שני העולמות האלה בקשורים נפלאים דקים וחבלים רוחנים נעלמים, באופן שהנהגת הטבע וחוקיה בעולם הגדול יכנעו וימשכו אחר הנהגת המעשים הבחיריים בעולם הקטן
"
(מלבי"ם).
5. הבנת הסיבה שבגללה השגחת ה' נסתרת מעיני האדם: "שהיה השאלה מדוע אין ה' מעניש את הרשעים ומשלם שכר הצדיקים תיכף בעולם הזה, על זה משיב...
אדם ובהמה תושיע ה', מצד שהאדם הוא מורכב משני חלקים, חלק א' הוא בהמה, כי אין הבדל בין גוף האדם לגוף הבהמה, עד שמצד גופו הוא בהמה ונתון תחת חקי טבעיים מוכרחים, ומצד נפשו ושכלו הוא אדם ויכול לבחור ולעשות כפי בחירתו נגד טבעו, ואם היה השכר והעונש גלוי לא היה בוחר בטוב ומואס ברע מצד בחירת השכל, רק מצד טבע גופו, כמו שלא ישתה סם המות מצד טבע גופו, כי כל מה שיעשה האדם בעבור תועלת וערב לגוף, עושה זאת מצד בהמותו לא מצד בחירתו האנושית, שחפשיית הבחירה היא רק אם יעשה הטוב בעבור שהוא טוב ובעבור חק השכל נקי מכל פניה גופנית, ולכן היה מההכרח להסתיר השכר והעונש בתהום רבה כדי שימצא מקום לעשיית המצות מצד החלק שהוא אדם
"
(מלבי"ם)
"ד"א צדקתך כהררי אל מי שאתה רוצה לעשות צדקה עמו אתה מגביהו ומתקפו כהררי אל לשון תוקף כמו (יחזקאל י"ז) ואת אילי הארץ לקח " משפטיך תהום רבה" - מי שאתה רוצה לדון אותו וליקח נקמתך ממנו אתה מורידו עד תהום רבה " משפטיך" - יושטיצ"א בלע"ז " אדם ובהמה תושיע ה'" - בני אדם שהם ערומים בדעת כאדם הראשון ומשימין עצמן כבהמה בענוה תושיע ה'
"
(רש"י)
צדקה = דרכו של הצדיק
משפט = א. חוק בין אדם לחברו; ב. תהליך שמטרתו לברר מי צודק; ג. מנהג קבוע; ד. ביצוע גזר הדין
תהום = מים רבים ועמוקים
הנפש החוטאת היא תמות לעומת והכרתי ממך צדיק ורשע