שלא יהיו חסדיך לשווא

קוד: ביאור:תהלים מד27 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

תהלים מד27: "קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ."

ה'! קום ועזור לנו במלחמתנו, ופדנו והצילנו מיד אויבינו, למען החסד הגדול שעשית עמנו כשנטעתנו בארץ ישראל - שלא יהיה החסד הזה לשווא.

דקויות

בסוף תהלים פרק מד, המשוררים קוראים לה' שיעזור ויפדה אותנו למען חסדך. זהו ביטוי ייחודי, וכדי להבין אותו, יש לקרוא את כל פרק תהלים מד:

• החלק הראשון בפרק מתאר את החסדים שה' עשה עם ישראל בעבר, תהלים מד3: "אַתָּה יָדְךָ גּוֹיִם הוֹרַשְׁתָּ וַתִּטָּעֵם, תָּרַע לְאֻמִּים וַתְּשַׁלְּחֵם";
  
• החלק השני מתאר מצב שבו ה' עזב את ישראל ולא יוצא להילחם עמם, תהלים מד10: "אַף זָנַחְתָּ וַתַּכְלִימֵנוּ, וְלֹא תֵצֵא בְּצִבְאוֹתֵינוּ".
  

תבוסה של ישראל בשדה הקרב עלולה להביא, חלילה, לכך שכל החסד הגדול שה' עשה עם ישראל בעבר, כשנטע אותם בארץ ישראל, יתבטל ויאבד. על כך זועקים המשוררים: פדנו למען חסדך! גם אם אנחנו לא ראויים לישועה, ולא זכאים שהישועה תבוא למעננו, הושע אותנו לפחות למען ה"פרויקט" שלך, המפעל הגדול שעשית כאשר נטעת אותנו בארץ ישראל - שלא יהיו חסדיך לשווא.