מטרת הקרבנות - פיתוח מידות טובות

קוד: ביאור:תהלים נ14 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

תהלים נ14: "זְבַח לֵאלֹהִים תּוֹדָה, וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ"

תהלים נ15: "וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה, אֲחַלֶּצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי"

ה' אינו צריך את הקרבנות; הקרבנות נועדו לפתח במקריבים מידות טובות. בפסוקים הקודמים, המשורר מסביר שה' אינו צריך קרבנות, אילו הוא היה רוצה בהמות, הוא היה פשוט לוקח מהיער... (ראו מבנה תהלים נ). בפסוקים אלה, הוא מסביר מדוע בכל-זאת כדאי להקריב קרבנות:

זבח לאלהים תודה - כשאתה זובח לה' קרבן תודה, אתה מלמד את עצמך להגיד תודה לה' - להכיר בכל הדברים הטובים שיש לך.

ויש שפירשו תודה מלשון וידוי: "זבח לאלהים תודה - התודה על מעשיך ושוב אלי..." (רש"י, מצודות) - כשאתה זובח לה' קרבן חטאת, שעליו אתה ומתוודה על חטאיך, אתה מלמד את עצמך להכיר בפגמים שלך.

ושלם לעליון נדריך - כשאתה מקריב לה' קרבן שנדרת להביא, אתה מלמד את עצמך לעמוד בהתחייבויות ולקיים הבטחות. ומדוע בכלל לנדור נדרים? -

וקראני ביום צרה - נהוג שאדם נודר לה' בעת צרה, תוך כדי שהוא קורא לה' ומבקש שיושיע אותו; כשאתה קורא לה' ומבטיח שתביא נדר אחרי שתינצל מהצרה, אתה מלמד את עצמך לא להתייאש, ולחשוב על היום שאחרי הצרה.

אחלצך ותכבדני - בנוסף, כשאתה מביא קרבן אחרי שה' חילץ אותך מצרה, אתה מלמד את עצמך לכבד את ה' - לזכור שהכל ביד ה', ולהכיר בכך שה' הוא שהציל אותך.