התפארות הרשעים משפילה את כבוד ה'

מאת: אראל

תהלים צד7: "- וַיֹּאמְרוּ 'לֹא יִרְאֶה יָּהּ, וְלֹא יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹב.' "

- ואומרים אותם גויים רשעים: ה' לא יראה שאנחנו פוגעים בחלשים, ואלהי יעקב לא יבין שאנחנו פוגעים בעם ישראל.

---

ויאמרו

בתחילת הפרק, המשורר זועק לה' " עד מתי רשעים יעלוזו?! " (פסוק 3) . בפסוקנו הוא מחזק את דבריו ואומר, שהצלחת הרשעים פוגעת בכבוד ה': כשהרשעים מצליחים וה' אינו מתערב, " ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב ". מי הם האומרים?

1. אותם גויים רשעים שנזכרו בפסוקים הקודמים. הם מתפארים בכך שהם מצליחים ומנצחים את עם ישראל; וכחלק מדברי ההתפארות שלהם, הם גם משפילים את כבוד ה' ואומרים שהוא לא רואה ולא מבין. הרשעים לוחמים לא רק בעם ישראל (פסוק 5) , ולא רק בחלשים (פסוק 6) , אלא גם בכבוד ה' עצמו.

2. בני ישראל. כשהם רואים את הרשעים מצליחים, הם מתייאשים ואומרים שה' כביכול לא רואה ולא מבין את צרתם.

3. עמים אחרים הצופים מן הצד. כשהם רואים את הגויים מצליחים ומנצחים את עם ישראל, הם מסיקים מכך שה' כביכול אינו משגיח עליהם, וכבוד ה' נפגע. ודומה לזה כתב מלבי"ם: " ועל ידי הטענות האלה יאמרו ויוכיחו, " כי לא יראה יה ", שה' אין משגיח בעולם, שאם היה משגיח היה עושה משפט לעשוקים ונקמה ברשעים, ובהכרח שלא יראה את עניני העולם השפל, ולא יבין את כל הנעשה שם " ( מלבי"ם) . רעיון דומה נמצא בתפילת משה רבנו לאחר חטא המרגלים, במדבר יד15-16: " וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם הַזֶּה כְּאִישׁ אֶחָד, וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ לֵאמֹר: מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה' לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר ". אחרי כל החסדים והניסים שה' עשה עם עם ישראל, עם ישראל נחשב ל"נציג" של ה' באנושות, וכשעם ישראל נפגע וה' לא מתערב, גם כבוד ה' נפגע.

לא יראה - לא יבין

מה ההבדל בין לא יראה יה לבין לא יבין אלהי יעקב ?

1. יה הוא כינוי כלל-אנושי, והוא מתייחס לפגיעה בחלשים, שנזכרה בפסוק הקודם, תהלים צד6: " אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ, וִיתוֹמִים יְרַצֵּחוּ ". אלהי יעקב הוא כינוי המתייחס לעם ישראל, והוא מתייחס לפגיעה בעם ישראל, שנזכרה בפסוק שלפניו, תהלים צד5: " עַמְּךָ ה' יְדַכְּאוּ, וְנַחֲלָתְךָ יְעַנּוּ ".

2. שני החלקים מתייחסים לשני סוגים של פילוסופים המכחישים את ההשגחה: " ובין המכחישים ההשגחה היו שני כתות: כת אחת היו מכחישים רק ההשגחה על ענינים הפרטים, אבל לא היו מכחישים הידיעה, כי אמרו שה' יודע את הכל בידיעה קדומה מראשית ויודע כל הדברים מצד כללותם לא מצד פרטותם, כי ידיעת הפרטים יהיה ע"י הראיה בעיניהם, וה' אין לו כלים גשמיים לראות בהם, וא"א שיראה דברים הפרטים המתחדשים, וכמ"ש במו"נ (ח"ג פט"ז) בשם הפילוסופים, ועז"א ויאמרו לא יראה יה.     ויש שהיו מכחישים גם הידיעה, וכמ"ש ג"כ הרמב"ם שם וכמ"ש מה העמוד הזה אנו רואה וכו, ואלה היו מכחישים גם הבינה שהוא מן הקודם אל המאוחר, ויאמרו לא יבין אלהי יעקב .

והכת הראשונה היה ראייתם מצד שאינו מעניש הרשע תיכף והרשעים מצליחים, שהוא מ"ש אל נקמות הופיע וכו' עד מתי רשעים ה'; והכת השניה היה ראייתם ממ"ש עמך ה' ידכאו וכו' אלמנה וגר יהרוגו, שאם יש לו ידיעה כללית מראית קדומים לא היה ראוי שיברא רשעים מחריבים את הישוב... ועז"א לא יבין אלהי יעקב , שגם לא יבין מן הקודם אל המאוחר: " ( מלבי"ם) .

הקבלות

לפי רבן יוחנן בן זכאי, הפסוק הזה מתאר גם את מחשבותיו של גנב, העושה מעשיו בסתר כי חושב שה' לא רואה; ולכן עונשו של הגנב חמור יותר משל הגזלן, העושה מעשיו בגלוי. ראו הסתרת העבירה חמורה יותר מהעבירה עצמה.

ישנן תפילות נוספות שבהן נזכרה אמירה שלילית של הגויים, העלולה לפגוע בכבוד ה':

  • שמות לב12: " לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר 'בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים וּלְכַלֹּתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה?' שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ " ( פירוט)
  • יואל ב17: " בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי ה' וְיֹאמְרוּ 'חוּסָה ה' עַל עַמֶּךָ וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל בָּם גּוֹיִם, לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם?' "
  • תהלים עט10: " לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם? יִוָּדַע בגיים[בַּגּוֹיִם] לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ "
  • תהלים קטו2: " לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם? "

תגובות