ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
עבט
קוד: עבט בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו כמו לוה1 ונשה2, ועמו "יעבטון".
[שבי"ל]
פועל:
העביט (הפעיל)
= נתן הלוואה תמורת משכון
פועל:
עבַט1 (פעל)
= לקח הלוואה תמורת משכון
פועל:
עבַט2 (פעל)
= לקח עבוֹט מהלווה [העובט הוא המלווה].
תואר:
עבוֹט (שם מתואר)
= ערבון הבא מחמת עבוט וחוב.
[באה רק בספר דברים]
מופשט:
עבטיט (מופשט)
= על-משקל "סגריר", לכבדות חוב, וכן ת"י "תקוף חובין".
פועל:
עיבט (פיעל)
צילום:
השודד אחרים, מכביד את החוב על עצמו
/ אראל
[׳ ׳›׳×׳‘ ׳‘-10:42:05 21.03.2022]
תוספות ותגובות