ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
ה
>
ל-ה=ל-י
>
עוה
קוד: עוה בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו עיקום וסור מדרך, מוחשי או מופשט.
[שבי"ל]
פועל:
העוה (הפעיל)
= יוצא לדרך המוסר.
תואר:
מעוֶה (בעל תכונה)
פועל:
נעוה (נפעל)
= טבעי ומוסרי.
מופשט:
עִוְעִים (מופשט)
מופשט:
עַוָּה (מופשט)
= מענין "עיוה".
פועל:
עוָה (פעל)
מופשט:
עוון (מופשט)
= נרדף ל"חטא", "אשמה" ודומיהם.
פועל:
עיוה (פיעל)
= טבעי.
צילום:
ציור:
יש ה 19
/ נופר דסקל
מאמר:
איש בעוונו ימות
/ אראל
תוכן1:
השיגוני עוונותיי ולא יכולתי לראות
/ אראל
ביטוי בעל תכונה:
כבד עוון
מאמר:
פוקד עוון אבות על בנים = ממיר מוות לחוטא בעוני לחוטא ולצאצאיו
/ מטמונית למשפחות סופרים
ביטוי פעל:
פקד עוון
= הביא את העוון בחשבון, לטובה או לרעה
עוון סדום - יד עני ואביון לא החזיקה
/ אראל
[׳ ׳›׳×׳‘ ׳‘-10:18:10 24.06.2012]
תוספות ותגובות