קוד: פוקד עוון= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
בכמה מקומות בתורה נאמר שה' "פוקד עוון אבות על בנים":
לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם, כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עון אבת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי"
נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עון וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה, וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה, פֹּקֵד עון אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים"
ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד, נֹשֵׂא עון וָפָשַׁע וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה, פֹּקֵד עון אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים"
בדיברות (1) נראה, שמידה זו היא מידה של דין וקנאות - ה' הוא "אל קנא, פוקד עוון אבות על בנים
"; אך בדברי משה (3), ברור שמידה זו היא מידה של רחמים וחסד - ה' הוא "רב חסד... פוקד עוון אבות על בנים
"; וכך כנראה גם במידות שנאמרו במתן-תורה השני (2). איך זה ייתכן?
1. ע"פ הרמב"ם, המידה "פוקד עוון אבות על בנים
" היא,
בדרך-כלל, מידה של רחמים: ה' אינו מעניש את החוטאים מייד, אלא נותן לבניהם
הזדמנות לתקן את מעשיהם, עד ארבעה דורות, ורק אם ארבעה דורות בזה-אחר-זה
אוחזים במעשיהם הרעים של אבותיהם - אז ה' מעניש את הדור הרביעי על כל
העוונות המצטברים. לפי זה, בעשרת הדיברות (1), הכוונה היא להדגיש, שה'
דוחה את העונש
רק למשך 4 דורות
ולא יותר; כך שאם אדם יראה
שאביו וסבו עבדו עבודה זרה ולא נענשו, שלא יאמר "גם אני אלך בדרכם ולא
יקרה לי שום דבר", כי ייתכן שהוא כבר הדור הרביעי.
2. ולי נראה, שהפועל "פוקד" אין משמעו דווקא "מעניש", אלא "
מביא בחשבון ". המידה "פוקד עוון אבות על בנים
" משמעה, שה' מביא בחשבון את עוונותיהם של האבות, כאשר הוא שופט את הבנים. חשבון זה יכול להיות לטובה או לרעה:
לשנאי";
האדם אינו לבד בעולם - הוא שייך למשפחה מסויימת ולחברה
מסויימת. הוא אינו יכול לתקן לבדו את כל הבעיות של החברה. אם
ינסה לתקן הכל בעצמו - הוא עלול להשתגע מרוב עומס. לכן, אפשר להתעודד
מהעובדה, שה' אינו שופט אותנו לפי קנה-מידה מוחלט, אלא לפי המשפחה והחברה
שאנחנו נמצאים בה - גם אם נתקן רק חלק קטן מהבעיות, זה ייחשב לטובתנו.
מאמרים בנושאים קרובים:
וַיִּחַר לְאַבְנֵר מְאֹד עַל דִּבְרֵי אִישׁ בֹּשֶׁת וַיֹּאמֶר הֲרֹאשׁ כֶּלֶב אָנֹכִי אֲשֶׁר לִיהוּדָה הַיּוֹם אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם בֵּית שָׁאוּל אָבִיךָ אֶל אֶחָיו וְאֶל מֵרֵעֵהוּ וְלֹא הִמְצִיתִךָ בְּיַד דָּוִד וַתִּפְקֹד עָלַי עון הָאִשָּׁה הַיּוֹם"
כִּי הִנֵּה ה' יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ ל פקד עון יֹשֵׁב הָאָרֶץ עָלָיו, וְגִלְּתָה הָאָרֶץ אֶת דָּמֶיהָ וְלֹא תְכַסֶּה עוֹד עַל הֲרוּגֶיהָ"
וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עונה עָלֶיהָ וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת יֹשְׁבֶיהָ"
וּפָקַדְתִּי עַל תֵּבֵל רָעָה וְעַל רְשָׁעִים עונם וְהִשְׁבַּתִּי גְּאוֹן זֵדִים וְגַאֲוַת עָרִיצִים אַשְׁפִּיל"
וְהָיָה כִמְלֹאות שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְעַל הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם ידוד אֶת עונם וְעַל אֶרֶץ כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתִּי אֹתוֹ לְשִׁמְמוֹת עוֹלָם"
וּפָקַדְתִּי עָלָיו וְעַל זַרְעוֹ וְעַל עֲבָדָיו אֵת עונם וְהֵבֵאֶתִי עֲלֵיהֶם וְעַל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וְאֶל אִישׁ יְהוּדָה אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם וְלֹא שָׁמֵעוּ"
בָּאוּ יְמֵי הַפְּקֻדָּה בָּאוּ יְמֵי הַשִׁלֻּם יֵדְעוּ יִשְׂרָאֵל אֱוִיל הַנָּבִיא מְשֻׁגָּע אִישׁ הָרוּחַ עַל רֹב עונך וְרַבָּה מַשְׂטֵמָה"
רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עונתיכם"
וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עונם"
תַּם עונך בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ פָּקַד עונך בַּת אֱדוֹם גִּלָּה עַל חַטֹּאתָיִךְ"
וְעַתָּה לָךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לֵךְ הִנֵּה מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עלהם חַטָּאֶתָם"
כֹּה אָמַר ידוד לָעָם הַזֶּה כֵּן אָהֲבוּ לָנוּעַ רַגְלֵיהֶם לֹא חָשָׂכוּ וידוד לֹא רָצָם עַתָּה יִזְכֹּר עונם וְיִפְקֹד חַטֹּאתָם"
זִבְחֵי הַבְהָבַי יִזְבְּחוּ בָשָׂר וַיֹּאכֵלוּ ידוד לֹא רָצָם עַתָּה יִזְכֹּר עונם וְיִפְקֹד חַטֹּאותָם הֵמָּה מִצְרַיִם יָשׁוּבוּ"
תַּם עונך בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ פָּקַד עונך בַּת אֱדוֹם גִּלָּה עַל חַטֹּאתָיִךְ"