הבה
קוד: הבה בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
- הגדרה_כללית: = ענינו נתינה, ועמו "זבחי הבהבי", "הבה". [שבי"ל]
- פועל: הבָה (פעל)
= רק בציווי "הב", "הבה", "הבי", "הבו".
- מילה: הבה! (מילת קריאה)
= מילת הקריאה להזמנה והכנה, ובאה מלעיל.
- מופשט: הבהבים (מופשט)
= שם מופשט רבים, מעניין "הב הב" בציווי.
- צילום:
- הבו לי או לו / הרב אילן חיים פור [נכתב ב-18:38:09 26.09.2012]