ראשי
>
דקדוק השורש
>
קבוצות של שורשים
>
ל=ע
>
ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
שממ
קוד: שממ בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו שאייה וחורבן, ונופל גם על אדם המתבהל ומתמיה כי איננו על מעמדו, וע' שורש אבל.
[שבי"ל]
פועל:
הֵשֵם (הפעיל)
פועל:
הָשַם (הפעל)
פועל:
הָשם (הפעל)
פועל:
השמים (הפעיל)
פועל:
השתומם (התפעל)
מופשט:
משמה (מופשט)
פועל:
נשַם (נפעל)
מופשט:
שַמּה (מופשט)
מופשט:
שַׁמּוֹת (מופשט)
פועל:
שומם (פיעל)
[רק בבינוני "משומם"].
פועל:
שמֵם[פ] (פעל)
תואר:
שמֵם[ת] (תואר)
מופשט:
שממה (מופשט)
מופשט:
שממון (מופשט)
[באה רק בספר יחזקאל]
צילום:
מאמר:
תוהו ובוהו = שממה
/ אראל -> מכתב
מאמר:
אז ישתומם אלהים
/ רמי ניר
מאמר:
בחזון דניאל "שוממות" = "וישתומם" בנבואת ישעיה
/ רמי ניר
תוכן1:
וערים נשמות יושיבו
/ אראל
ביטוי עצם בשמים:
חוג שמים
ביטוי כלי:
מלכת השמים
ויכוח תיאולוגי בין ירמיהו לנשים במצרים
(קישור חיצוני)
ביטוי מקום:
מתחת השמים
למעלה מן השמש
תוספות ותגובות