שננ
קוד: שננ בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
- הגדרה_כללית: = ענינו חידוד חרב וחץ. ובא גם לדיבור החודר כחרב חדה. וע' "שינן". ועמו "שן". [שבי"ל]
- פועל: השתונן (התפעל)
- עצם: שֵן (גוף)
- פועל: שינן (פיעל)
= ענינו לימוד - ע' רש"י דברים ו7.
- פועל: שנַן (פעל)
- צילום:
- צילום:
- מאמר: הבוגד בעמו כורת את הענף שעליו הוא יושב / יעל, אראל
- ביטוי אופי: נקיון שיניים
- תוכן1: עבד כנעני יוצא בשן ועין / אראל
- הבדל: שתי מצוות לימוד תורה / אראל