ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
לבש
קוד: לבש בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו לקיחת בגד על הגוף.
[שבי"ל]
פועל:
הלביש (הפעיל)
פועל:
לבַש (פעל)
[הפעול הוא הבגד, ויש אשר הפעול הוא הגוף, כמו "ורוח ה' לבשה את גדעון", "את עמשי", "את זכריה", ומזה הבינוני "לבוש", וע' שורש אחז, מלא].
כלי:
לבוּש (בגד)
= כמו "מלבוש".
כלי:
מלבוש (בגד)
= בגד.
מופשט:
תלבושת (מופשט)
צילום:
מאמר:
חוק הכלים השלובים והיקוות המים
/ אראל
תוכן1:
ותלבש אסתר מלכות
/ אראל
ביטוי בגד:
לבוש מלכות
תוספות ותגובות