ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
קצע
קוד: קצע בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו כמו קצה, ועמו "קציעות" - מין בושם.
[שבי"ל]
פועל:
הקציע (הפעיל)
תואר:
מְקֻצְעָה (שם מתואר)
[באה רק בספר שמות]
תואר:
מִקצוע (שם מתואר)
= קצה ופאה, ובא גם לזוית ופינה.
כלי:
מַקצועות (כלי חיתוך)
= כלי לקלף הנסרים.
תואר:
מהוקצע (תואר)
= תואר [מבנין] הפעל, מענין זוית.
עצם:
קציעָה (בושם)
[רק בריבוי "קציעות"].
צילום:
הגדרה:
בנותיו היפהפיות של איוב
/ אביתר כהן -> evycohen @ walla.com
מאמר:
סממני הקטורת - בתורה ובשיר השירים
/ נחמיה פיונטק -> שמעתין ה'תשנ"ד, 114
(קישור חיצוני)
תוספות ותגובות