ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
ו
>
ע-ו=ע-י
>
קוא=קיא
קוד: קוא=קיא בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו פליטת דבר בלוע.
[שבי"ל]
פועל:
הקיא (הפעיל)
תואר:
קִיא (שם מתואר)
= דבר אשר יקיאו.
פועל:
קָא (פעל)
חיה:
קאת (עוף)
= עוף מדברי טמא, שמנהגו להקיא מאכלו
(קישור חיצוני)
צילום:
ציור:
מש כג 08
/ אלחנן לוטוק
ציור:
מש כה 16
/ חני סגל
תוכן1:
כהיתעות שיכור בקיאו
/ אראל
אשמז:
קוא
אשמז:
קיא
ותקיא הארץ את יושביה
/ אראל
[׳ ׳›׳×׳‘ ׳‘-08:53:45 03.08.2017]
תוספות ותגובות