קוד: ביאור:ישעיהו יט14 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
ישעיהו יט14: "ה'
מָסַךְ בְּקִרְבָּהּ רוּחַ עִוְעִים, וְהִתְעוּ אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַעֲשֵׂהוּ כְּהִתָּעוֹת שִׁכּוֹר בְּקִיאוֹ
"
לפעמים קשה להבין איך מנהיגי המדינה חוזרים על אותן טעויות שוב ושוב, ולא לומדים מניסיון העבר. זה נראה ממש לא טבעי. הפסוק שלנו רמז שאכן מדובר בתופעה על טבעית. הפסוק הוא חלק מנבואה על חורבן מצרים, והוא מתאר איך חכמי מצרים מובילים את מצרים לאבדון. נסביר את המילים הקשות:
מסך = מזג וערבב; רוח = מחשבות; עִוְעִים = עיוות, בלבול וטירוף; ה' מסך בקרבה רוח עועים = ה' ערבב, במחשבותיהם של חכמי מצרים, מחשבות ומבולבלות;
כהיתעות שיכור בקיאו = לפעמים, אחרי שהשיכור מקיא, מרוב שיכרות ובלבול הוא חושב שהקיא שלו הוא משקה, ושותה אותו שוב, ושוב מקיא...;
והתעו את מצרים בכל מעשהו כהיתעות שיכור בקיאו
= חכמי מצרים, שה' הכניס בליבם מחשבות מעוותות ומבולבלות, התעו את מצרים
וגרמו להם לחזור שוב ושוב על אותם מעשים, מעשים שכבר גרמו להם "להקיא": "כמו
שהשיכור תועה לשוב ולשתות את קיאו, אשר פלט ממעיו ומבטנו... שאינה יכולה
לסבלו, והוא, בדמיונו כי יין הוא, שותהו, כן התעו אותם לעשות מעשים נגד
טבעם, מעשים אשר תקיא הארץ אותם ולא תוכל להכילם
"
(מלבי"ם).
הַשְׁכִּירֻהוּ כִּי עַל ה' הִגְדִּיל, וְסָפַק מוֹאָב בְּקִיאוֹ וְהָיָה לִשְׂחֹק גַּם הוּא".
כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ - כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ" (פירוט).