ככלב שב על קיאו - כסיל שונה באיוולתו

הקבלות

הפסוק שלנו מדבר על אדם פשוט; בנבואת ישעיהו על שרי מצרים מצאנו רעיון דומה לגבי מנהיגי העם: המנהיג הכסיל, שאין לו שום חזון ברור, שונה = חוזר שוב ושוב על מעשים אויליים, כמו שיכור התועה ושותה את קיאו, שהרי "אין אלטרנטיבה", ישעיהו יט14: "ה' מָסַךְ בְּקִרְבָּהּ רוּחַ עִוְעִים, וְהִתְעוּ אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַעֲשֵׂהוּ, כְּהִתָּעוֹת שִׁכּוֹר בְּקִיאוֹ" (פירוט).

דקויות

חכמי התלמוד נחלקו בפירוש הפסוק:

"תני: עבירות שנתודה עליהן ביום הכיפורים שעבר, אינו צריך להתוודות עליהן יום הכיפורים הבא; אם עשה כן, עליו הכתוב אומר ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו.

תני, ר' ליעזר אומר: הרי זה זריז ונשכר, מאי טעמיה דר' ליעזר? תהלים נא5: "כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד".

מה מקיים ר"א טעמא דרבנן ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו? - בשונה באותה העבירה.

מה מקיימין רבנן טעמא דרבי ליעזר, וחטאתי נגדי תמיד? - שלא יהו בעיניו כאילו לא עשאן, אלא כשעשאן ונמחל לו" (ירושלמי יומא פרק ח הלכה ז, וכן בבלי יומא פו ב).

1. לפי התנא רבי אליעזר בן יעקב, והאמורא רב הונא, המילה שונה משמעה "עושה פעם שניה", והפסוק מתייחס לאדם שחוזר על אותה עבירה פעמיים (ראו "עצות").

2. ולפי שאר החכמים, המילה שונה משמעה "משנן, חוזר בדבריו"; והם הסיקו מכאן, שאסור לאדם לשנן ולדבר על חטאיו יותר מדי - אם התוודה עליהם פעם אחת ביום הכיפורים, ולא חזר עליהם אחר-כך, אין טעם שידבר עליהם שוב, וזאת מכמה סיבות (מתוך "שיעורים באגדות חז"ל" על תלמוד בבלי יומא פו:, ע"פ שערי תשובה ד כא, בשם מדרש תהלים לב):

• הדבר מראה שאינו בוטח בה' שאכן סלח לו ביום הכיפורים הקודם;
• הדבר מראה שאינו מפשפש במעשיו ואינו שם לב אם הוא ממשיך לחטוא, אלא רק חוזר כמו תוכי על הוידוי של שנה שעברה;
• הדבר מראה שכביכול אין לו שום עבירות חדשות;
• מחשבה נוספת על החטא יוצרת את אותה אנרגיה של חטא, ועלולה לגרום לאדם לחטוא שוב (אלה עזרא).

וההלכה נפסקה כר' אליעזר בן יעקב, שמותר לאדם להתוודות שוב על עבירות ישנות אך אסור לו לבצע אותן שוב, וכדברי הרב יונה גירונדי (ראו "עצות").