ירש1
קוד: ירש1 בתנ"ך
סוג: שזמש
מאת:
אל:
- הגדרה_כללית: = ענינו כיבוש, או חזוק בנחלה אחרי מות בעליה מצד קורבה. [שבי"ל]
- פועל: הוריש (הפעיל)
- פועל: יירש (פיעל)
= כמו "ירש".
- מופשט: ירֵשה (מופשט)
= מגזרת "ואם לא תורישו" [גירוש], במשקל "לְבֵנָה", והוא תחת תואר השם, כמו "והיתה הארץ שממה" כו', ראב"ע במדבר כד18. וע' שורש אבב. [באה רק בספר במדבר]
- פועל: ירַש (פעל)
[הפעול הוא הנחלה, ולפעמים הוא בעל הנחלה, וענינו נחלתו].
- מופשט: ירֻשה[מ] (מופשט)
- תואר: ירֻשה[ע] (שם מתואר)
- מופשט: מורש (מופשט)
= כמו ירֻשה.
- מופשט: מורשה (מופשט)
= "מורש" בלשון נקבה.
- פועל: נורש (נפעל)
= פעול להפעיל, מענין גירוש מהון ונחלה והישאר עני, וע' שורש זעק.
- צילום:
- תוכן1: וזרעך גוים יירש / אראל
- ביטוי בעל תפקיד: יורש עצר
= כינוי לעם אשר מושל ויורש לו, המעכב שלא יהיה כל איש הישר בעיניו יעשה.