תחש = עור אדום

מי הוא ומה הוא ה תחש של המשכן ?

לאחר מחקר מדוקדק ועיון במקורות הגעתי למסקנה ש:

תחש = צבע אדום / (או חיה שצבע עורה אדום)

שמות כה ה: וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים:

אפשר להבין ש - עורות (אילם) מאדמים = עורות תחשים (עורות צבועים באדום)

(האות וו לפני עורות תחשים היא וו הפירוש, זאת אומרת שהאות וו באה לפרש)

התרגום הארמי ל תחש = ססגונא = גוון (צבע) שש (אדום)

לפי ר' יהודה, התחש = אלטינון = ארגמן = אדום (מדרש רבה קהלת פרשה א)

יחזקאל טז י: ואלבשך רקמה ואנעלך תחש ואחבשך בשש ואכסך משי:

לדעתי כולם שמות מקבילים, רקמה = תחש = שש = משי = בגד / עור צבוע ב אדום

תרגום ארמי: שש = בוץ, וגם בספר דברי הימים כתוב בוץ במקום שש

לדעתי בוץ / שש פירושו אדום   "בית עבד אדום (הגתי)" מקביל ל:   "בית עבודת הבוץ"

שמואל ב ו י: ולא אבה דוד להסיר אליו את ארון ה' על עיר דוד ויטהו דוד בית עבד אדם הגתי:
דברי הימים א ד כא: בני שלה בן יהודה ער אבי לכה ולעדה אבי מרשה ומשפחות בית עבדת הבץ לבית אשבע:

הגת שימשה לדעתי גם לצביעה, והעיר גת היתה מקום צביעה (גת שכנה ליד מרשה!)

השם תחש הוא כנראה מלשון כחש = שוא / שקר

איוב לא ה: אם הלכתי עם שוא - ותחש על מרמה רגלי:

"שוא" בא במקרא לפעמים במקום "שש", אחד הסופרים החשובים נקרא שוא / שש (א)

שמואל ב כ כה: ושוא ספר וצדוק ואביתר כהנים:

דברי הימים א יח טז: וצדוק בן-אחיטוב ואבימלך בן-אביתר כהנים ושושא ספר:

גם שקר פירושו אדום

ישעיה ג טז: ויאמר ה' יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון ומשקרות עינים..:

רש"י : ומשקרות עינים... צובעות עיניהם בסיקרא (= אדום) ובכחול

שקר / סקר - שרק / סרק, "כדורי סרק" – לא אמיתי - שקר

  שרק = מזרח (ערבית), זרח = אדום

הביטוי "ללא כחל ושרק" פירושו האמת ורק האמת ללא צביעות

נהגו לצבוע את העיניים ב: כחל = צבע כחול לעיניים, שרק = צבע אדום לעיניים

(יתכן שכחל מלשון מכחול = צביעה (כולל אדום

ירמיה ד ל: ואת שדוד מה תעשי כי-תלבשי שני כי תעדי עדי זהב
כי תקרעי בפוך עיניך - לשוא תתיפי מאסו בך עגבים נפשך יבקשו:

לדעתי פוך / (אבן) נופך = אבן בצבע אדום