קוד: תחש - חיה בעלת עור אדום בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אביתר כהן
אל: האתר
מי הוא ומה הוא ה
לאחר מחקר מדוקדק ועיון במקורות הגעתי למסקנה ש:
שמות כה ה: וערת אילם
אפשר להבין ש - עורות (אילם) מאדמים = עורות תחשים (עורות צבועים באדום)
(האות וו לפני עורות תחשים היא וו הפירוש, זאת אומרת שהאות וו באה לפרש)
התרגום הארמי ל
לפי ר' יהודה,
יחזקאל טז י: ואלבשך
לדעתי כולם שמות מקבילים, רקמה = תחש = שש = משי = בגד / עור צבוע ב
תרגום ארמי:
לדעתי
שמואל ב ו י: ולא אבה דוד להסיר אליו את ארון ה' על עיר דוד ויטהו דוד בית עבד
הגת שימשה לדעתי גם לצביעה, והעיר גת היתה מקום צביעה (
השם
איוב לא ה: אם הלכתי עם
"
שמואל ב כ כה:
דברי הימים א יח טז: וצדוק בן-אחיטוב ואבימלך בן-אביתר כהנים
גם
ישעיה ג טז: ויאמר ה' יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון
רש"י
: ומשקרות עינים... צובעות עיניהם בסיקרא (=
שקר / סקר - שרק / סרק, "כדורי סרק" – לא אמיתי - שקר
שרק = מזרח (ערבית), זרח = אדום
הביטוי "ללא כחל ושרק" פירושו האמת ורק האמת ללא צביעות
נהגו לצבוע את העיניים ב: כחל = צבע כחול לעיניים, שרק = צבע אדום לעיניים
(יתכן שכחל מלשון מכחול = צביעה (כולל אדום
ירמיה ד ל: ואת שדוד מה תעשי כי-תלבשי
לדעתי פוך / (אבן) נופך = אבן בצבע אדום
תחש
של המשכן
?
תחש
= צבע
אדום
/ (או חיה שצבע עורה
אדום)
מאדמים
וערת
תחשים
ועצי שטים:
תחש
= ססגונא = גוון (צבע)
שש
(אדום
)
התחש
= אלטינון = ארגמן =
אדום
(מדרש רבה קהלת פרשה א)
רקמה
ואנעלך
תחש
ואחבשך
בשש
ואכסך
משי
:
אדום
שש
=
בוץ
, וגם בספר דברי הימים כתוב
בוץ
במקום
שש
בוץ
/
שש
פירושו
אדום
"בית עבד
אדום
(הגתי)"
מקביל ל:
"בית עבודת
הבוץ
"
אדם
הגתי:
דברי הימים א ד כא: בני שלה בן יהודה ער אבי לכה ולעדה אבי מרשה ומשפחות בית עבדת
הבץ
לבית אשבע:
גת
שכנה ליד
מרשה
!)
תחש
הוא כנראה מלשון
כחש
=
שוא
/
שקר
שוא
-
ותחש
על מרמה רגלי:
שוא
" בא במקרא לפעמים במקום "שש
", אחד הסופרים החשובים נקרא
שוא
/
שש
(א)
ושוא
ספר וצדוק ואביתר כהנים:
ושושא
ספר:
שקר
פירושו
אדום
ומשקרות
עינים..:
אדום
) ובכחול
שני
כי תעדי עדי זהב
כי תקרעי
בפוך
עיניך -
לשוא
תתיפי מאסו בך עגבים
נפשך יבקשו:
אראל[נכתב ב: 15:50:26 29.07.2004]