קוד: גזי המלך= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אביתר כהן
אל: האתר
עמוס ז א: כה הראני אדני ה' והנה יוצר
גבי
בתחלת עלות
הלקש
והנה לקש אחר
גזי המלך
:
בפסוק זה מוזכרים שלושה שמות של ארבה (חגב)
1 גוב = חגב
2 לקש = חגב, הלקש שמר על השם שלו בהרבה שפות –
Locus(t)
3 גז (גז
ם,
גז
ר) = חגב
יונתן מתרגם את "גז" - ל"גזיז מן גובאי" (גוב = חגב) בפסוק הבא:
תהלים עב ו: ירד כמטר על
גז
כרביבים זרזיף ארץ:
תרגום יונתן: יחות היך מטרא דרעוא על עסבא
דגזיז מן גובאי
היך רסיסי מלקושא דנטפין על עסבא דארעא:
החגב מכונה גז, בגלל שהוא כאילו גוזז את הארץ, ולא משאיר כלום
בקשר לכינוי המלא "גזי המלך":
בעבר הזכרתי שכ'סיל = ח'סיל = חגב
ושקבוצת הכוכבים כסיל = קבוצת הרקולס (ואולי גם אוריון)
הרקולס הוא מלקרת / מלכרת "אל הצורים"
נוטים לגזור את שמו מלקרת = מלך קריה (עיר) ואין זה נכון לדעתי
אלא מלכרת = מלך כרת, והשם שלו מקביל לגזי המלך (כרת = גז-ז, + גז'ע = גד'ע)
הכוונה לחגב גדול = חרגול = מלך החגבים
עוד בעניין -
יואל א ד: יתר
הגזם
אכל
הארבה
ויתר הארבה אכל
הילק
ויתר הילק אכל
החסיל
:
אגב
Locus(t)
פירושו גם חרוב, מכאן ברור שמקור שמו של החרוב הוא חרב = ג(ר)ז-ן = כרת
לכאן מתקשר גם הביטוי ל"החריב את הארץ" שזה מה שקורה כשיש מכת ארבה