קוד: פרשת ויגש - מדוע היה יהודה מוכן להיות ערב לבנימין? בתנ"ך
סוג: מניעים1
מאת: אהובה קליין
אל: Ahuvak @ bezeqint.net
פרשת ויגש- מדוע מוכן יהודה להיות ערב לבנימין?/ אהובה קליין
הפרשה פותחת בדבריו של יהודה אל יוסף הבא להגן על אחיו הצעיר בנימין -לאחר שבפרשה הקודמת
-[פרשת מקץ] הגביע נמצא באמתחתו של בנימין והרי האחים אמרו לפני כן: "אשר ימצא איתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדוני עבדים" [בראשית מ"ד, ט]
יהודה מדבר דברים קשים אל יוסף ומנסה לשכנעו במילים: "כי עבדך ערב את הנער מאם אבי לאמור: אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים ועתה ישב – נא עבדך תחת הנער עבד לאדוני והנער יעל עם אחיו כי איך אעלה אל- אבי והנער איננו איתי? פן אראה ברע אשר ימצא את- אבי" [בראשית מ"ה, ל"ב-ל"ד]
נשאלת השאלה: מדוע מוכן יהודה לסכן את חייו למען בנימין, הרי להיות עבד במצרים זה לא דבר של מה בכך, הרי ישנה סכנה שאם יעשה טעות אחת קטנה הדבר עלול לעלות לו בחייו ממש?
יש הלכה האומרת: ש"אין דוחין נפש מפני נפש" [שו"ע תכה, ב]
הרדב"ז מעלה שאלה: האם מותר בכלל לאדם לכרות אבר מגופו בתמורה על הצלת חיים של אדם מישראל? תשובתו: שאם אין סכנת נפשות בכריתת האיבר מותר, אבל במקרה של סיכון חיים - הדבר אסור בהחלט! והסיבה- כי אסור לדחות את נפשו מפני נפש חברו, אבל במקרה של כריתת אצבעו למשל אין בכך סיכון לחייו- הדבר מותר בהתאם למידת החסידות.
יש דעה האומרת: שיהודה הבין שהמצב כה עדין כי הדבר עלול לפגוע באביהם- יעקב ועלול לסכן את חייו אם בנימין יילקח ממנו ולכן הציע יהודה את עצמו במקום בנימין.
וכל זה כדי שיעקב אביהם לא יפגע חס ושלום.
ומובא לפי "ספר החסידים" שאם ישנם שני אנשים האחד תלמיד חכם והשני עם הארץ והגויים רוצים להרוג אחד מהם, הר אותו יהודי פשוט חייב למסור נפשו בתמורת להצלת חיי הצדיק מהסיבה: שהעם זקוק לתורתו של אותו צדיק ויתכן שיהודה החשיב עצמו ליהודי פשוט בהשוואה לאביו.
מהי משמעות הערבות?
המשמעות היא: שיהודה ובנימין הם גוף אחד ולכן אין הבדל אם יהודה ישב כעבד במצרים או בנימין ולכן מבחינה מוסרית אין כאן שום בעיה הלכתית.
ניתן ללמוד בפרשה כי ליהודה יש את מידת המלכות והיא: לדעת לקחת אחריות גם על מעשה שאדם אינו עושה כלל ועל כך אומר: הרמב"ם: "שליבו הוא לב כל קהל ישראל " ואדם כזה הלוקח אחריות על כל עם ישראל ומוכן להיות ערב עד כדי סכנת חיים אדם מסוג זה ראוי למלוכה!
ערבות מסוג זה נמצאת גם בכהונה.
דויד המלך היה לוקח אחריות על עמו וכך נאמר: "ויהי דויד עושה משפט וצדקה לכל עמו" כאשר היה רואה דויד כי יש אדם עני החייב למישהו כסף להחזיר ואין ביכולתו לעשות כן, היה דויד לוקח אחריות ומשלם מכיסו לעני את כספו.
יהי רצון שנזכה לגאולה שלמה בקרוב ומשיח בן דויד יבוא במהרה.אמן ואמן.