צאן יעקב...

מאת: רמי ניר

אל:

אחרי הולדת יוסף...
נערך בין יעקב ובין לָבָן...הסכם על שְׂכָרוֹ של יעקב - כדלקמן:

א)...מַלְאַךְ הָאֱלוֹהִים הדריך (בחלום) את יעקב...
להפריד את הזכרים הם הַכְּשָׂבִים...שצבעם...כָּל-שֶׂה נָקוֹד וְטָלוּא...
וּבָעִזִּים...הזכרים...כָּל טָלוּא וְנָקוֹד...וְהָיָה שְׂכָרוֹ...של יעקב...

ב)...וְכָל שֶׂה חוּם זכר...נשאר...בְּצֹאן לָבָן...וַיִּתֵּן בְּיַד-בָּנָיו...

כלומר...אסור כי ימצא בצאן יעקב...חוּם בַּכְּשָׂבִים...
כי זכר בצבע חוּם נחשב....גָנוּב הוּא אִתִּי...כאילו יעקב גנבו...מצאן לָבָן...

ג)...ביום ההוא הסיר יעקב...מצאן לָבָן...אֶת כָּל הַתְּיָשִׁים הָעֲקֻדִּים וְהַטְּלֻאִים...וְאֵת כָּל-הָעִזִּים הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלֻאוֹת...

ד)...אז נפרדו דרכיהם למרווח שלשת ימים...
בין צאן יעקב...וצאן לָבָן...

ה)...ויעקב לקח...מַקַּל לִבְנֶה לַח--וְלוּז וְעַרְמוֹן...
פיצל בהם פְּצָלוֹת לעומק הלבן והציב אותם במי השתייה...בְּשִׁקְתוֹת הַמָּיִם...

ואכן...הצאן הנקבות אשר באו לשתות התייחמו...וַיֶּחֱמוּ הַצֹּאן...

ו)...כעבור כמה שבועות...וַתֵּלַדְןָ הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלֻאִים...

***

כל זאת...

ז)...כי...וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יעקב...וַיִּתֵּן פְּנֵי הַצֹּאן אֶל-עָקוֹד...

כלומר...יעקב איפשר לְמַלְאַךְ הָאֱלוֹהִים להנחות את הצאן הנקבות אֶל-עָקוֹד...אל הָעַתֻּדִים (הם הזכרים המפרים)...שצבעם...עֲקֻדִּים...

***

ואמנם...וַיֹּאמֶר אֵלַיו מַלְאַךְ הָאֱלוֹהִים בַּחֲלוֹם...
שָׂא-נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה...(איך הוא...מַלְאַךְ הָאֱלוֹהִים מכוון את הצאן הנקבות)...

וכך...כָּל-הָעַתֻּדִים (הזכרים המפרים) הָעוֹלִים (משגלים) עַל-הַצֹּאן...צבעם רק...עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים...

ואמנם...צאן יעקב פרץ ורב מאוד מאוד...
ח)...וַתֵּלַדְןָ הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלֻאִים...

***

התיעוד - כדלקמן:

אֶעֱבֹר בְּכָל-צֹאנְךָ הַיּוֹם
הָסֵר מִשָּׁם כָּל-שֶׂה נָקֹד וְטָלוּא
וְכָל-שֶׂה-חוּם בַּכְּשָׂבִים
וְטָלוּא וְנָקֹד בָּעִזִּים
וְהָיָה שְׂכָרִי...
(בראשית ל' 32)

וְעָנְתָה-בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר
כִּי-תָבוֹא עַל-שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ
כֹּל אֲשֶׁר-אֵינֶנּוּ נָקֹד וְטָלוּא בָּעִזִּים
וְחוּם בַּכְּשָׂבִים
גָנוּב הוּא אִתִּי...
(בראשית ל' 33)

וַיֹּאמֶר לָבָן הֵן
לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ...
(בראשית ל' 34)

וַיָּסַר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת-הַתְּיָשִׁים הָעֲקֻדִּים וְהַטְּלֻאִים
וְאֵת כָּל-הָעִזִּים הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלֻאֹת
כֹּל אֲשֶׁר-לָבָן בּוֹ
וְכָל-חוּם בַּכְּשָׂבִים
וַיִּתֵּן בְּיַד-בָּנָיו...

וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב
וְיַעֲקֹב רֹעֶה אֶת-צֹאן לָבָן--הַנּוֹתָרֹת...
(בראשית ל' 36-35)

וַיִּקַּח-לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח--וְלוּז וְעַרְמוֹן
וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת
מַחְשֹׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל-הַמַּקְלוֹת
וַיַּצֵּג אֶת-הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרְהָטִים
בְּשִׁקְתוֹת הַמָּיִם--אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן
וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת...

וַיֶּחֱמוּ הַצֹּאן אֶל-הַמַּקְלוֹת
וַתֵּלַדְןָ הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלֻאִים...
(בראשית ל' 39-37)

וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב
וַיִּתֵּן פְּנֵי הַצֹּאן אֶל-עָקֹד
וְכָל-חוּם בְּצֹאן לָבָן...
(בראשית ל' 40)

***

ואכן...

וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם
יַעֲקֹב...וָאֹמַר הִנֵּנִי...
וַיֹּאמֶר שָׂא-נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה
כָּל-הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל-הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים...
(בראשית לא' 12-11)