מדור ההדרכה שבט התשס"ה

קוד: מדור ההדרכה שבט התשס"ה בתנ"ך

סוג: מאמר

מאת: עדי לנדאו

אל: כפית ה'תשס"ה שבט

תגובה ל: מאמרים של עדי לנדאו שנכתבה ב23:55:09  03.03.2005

חברים יקרים, השלום, הברכה וכמובן- גם ההדרכה!

אחת מהמטרות, ובעצם- המטרה הראשית של תפקידי היא לסייע לכל דורש בהכנת שיעורים. ברוך ה', כבר 8 או 9 אנשים פנו אלי (!!!) בטלפון, באימייל [1] ובפקס, כן ירבו! אולם, כידוע, לא תמיד ההר בא, ולעתים יש לבוא אליו; לא תמיד חברים פונים אלי, ולכן עלי לפנות אליהם. לשם כך תוכנן סבב בין המחוזות של סדנא להעברת שיעורים.

בקובץ במחשב שלי ששמו 'סדנא להעברת שיעורים' רשום התאריך 'קיץ תשס"ד'. למי שעוד לא שם לב, הגיע החורף, ועדיים [2] לא הועברה הסדנא בשום מחוז קדוש ברחבי ארצנו... [3]

ראשית כל עלי להתנצל בפני הקהל הקדוש על המקרים בהם אני אשמה בכך. אני רואה זאת בחומרה רבה.

אי לכך החלטתי לתת הפעם במדור טעימה מהסדנא הצפויה, בתקווה שישאר לכם טעם טוב ותבקשו עוד. זה קצת מצחיק לכתוב דבר שאמורים להגיד [4] , אז נסו, אם אפשר, לעצור ולחשוב אחרי כל פסקה, שכן הפסקה הבאה אמורה להתיחס, איכשהו, לתגובותיכם.

ובכן:

אנא קבלו את הנחת היסוד הבאה:

העברת שיעור היא סוג של הפעלת סמכות על-ידי המעביר ביחס לשומעים.

גם בנח"ת.

אני בטוחה ב- 100% שאתם מסכימים איתי. אגב, סמכות, על-פי מילון א. אבן שושן, הינה: "אוטוריטה, מומחיות שאפשר לסמוך עליה" או- "רשות, זכות, יפוי כח..."

'סמכות' זו מילה קצת מפחידה. מהו הקשר הסמכותי המתאים לתאר שיעור נח"ת? חניכים ומדריך? תלמידים ומורה? לא ברור...

לאחר שחככתי בדעתי זמן רב הגעתי למסקנה מעניינת: מה דעתכם על חברים וחבר שיודע יותר ?

הגדרה מסובכת במקצת, שעלינו להבינה. ישנו גבול מטושטש בין חבר למורה. למורה יש דיסטאנס, מרחק מתלמידיו, מה שמקל עליו להפעיל סמכות כלפיהם. לחבר אין תפקיד חינוכי ביחס לחבריו, מה שמונע הפרעות משמעת (אך לא הפרעות מתודיות. פירוט בסדנא אי"ה). אם כך, עלינו לדאוג שהמעביר אכן יהיה חבר , ושאכן ידע יותר .

הגדרה זו, על מורכבותה, מדגימה בעצם את הדגשים של נח"ת: מסגרת חברתית שיש בה חשיבות לקשר האישי בין האנשים, וגם מסגרת לימודית שיש בה חשיבות של הקניית ידע , ולשם כך, על המעביר להתכונן היטב לשיעור.

אומרים שכשאתה מעביר שיעור על נושא מסוים, אתה לא צריך לדעת רק את החומר שאתה מעביר, אלא הרבה יותר מזה.

תמיד תהיתי- למה? תשובה אחת, לא מספקת במיוחד, היא כדי שאם יתקילו אותך בשאלות תדע לענות, בבחינת "דע מה שתשיב" - אבל מי אמר שישאלו? וגם אם כן, כל עוד לא מדובר באפיקורוס, מה יקרה אם תגיד 'אני לא יודע'? פדיחה? אז מה? כבר היו לי פדיחות גדולות מזה. יש אפילו ערך מוסף למורה שמוכן להודות שהוא לא יודע.

התשובה האמיתית היא שרמת השיעור עולה לאין ערוך בצורה הזו. עניין זה מעביר אותנו לפינה האהובה עלי:

אצלנו במדרשה...

מדי יום שני, בשעה 16:00 לערך, נפתח [5] בלובי המדרשה בית מדרש לָכֹּ"ל- ראשי תיבות: ל התמלא כ די ל השפך, על-פי הסיפור המפורסם על הרב צבי יהודה זצ"ל, שביקש מתלמידו למזוג לו כוס מים, ואמר 'עוד, עוד', עד שהכוס עלתה על גדותיה ונשפכה. כל פעם נערך לימוד משותף שהוכן על-ידינו הקשור לנושאי השיעורים הקרובים.

דרך משל הכוס מלמד אותנו הרצי"ה על דרכי ההשפעה על הסביבה: אם רצונך להשפיע בצורה אמיתית ועמוקה, הסוד הוא- להתמלא!

כך, בהעברת שיעור, שהינה סוג של השפעה: אם המעביר יהיה מלא עד גדותיו בתוכן שברצונו להעביר, הדברים יזרמו מאליהם. ככל שהמעביר יזדהה יותר עם התוכן ויתחבר אליו יותר, כן תגדל יכולתו להעביר את הדברים הלאה.

אתם מכירים את האנשים האלה שמבקשים מהם להעביר דבר-תורה ואין להם שום בעיה, כי תמיד מוכן להם בשלוף? אלו אנשים שלמדו זמן רב וכעת הם מלאים בכל-כך הרבה תורה, עד שהם בבחינת מעיין שופע שאינו פוסק.

בעזרת ה', שנזכה לגדול בתורה להשפיעה הלאה.

בברכת "הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי יֹשֶׁר",

עדי.