מדור ההדרכה - התכוננות להעברת השיעור

קוד: מדור ההדרכה - התכוננות להעברת השיעור בתנ"ך

סוג: מאמר

מאת: שחר

אל: כפית ה'תשס"ב אייר

תגובה ל: מאמרים של שחר מידינבאום שנכתבה ב00:16:41  04.03.2005

שלום!

"אתם צועדים אל עבר החדר. צעד. אחר צעד. אחר צעד. הלב דופק. רץ. אני לא יודע כלום! מה אני הולך לעשות! הם יעשו ממני מיץ עם כל מיני שאלות מעצבנות שאין לי סיכוי לענות עליהם! אולי אני אברח. זהו. אם אני ארוץ מספיק מהר הם לא יצליחו להשיג אותי. לא. הם ראו אותי. מה עכשיו?..."

- אולי לא בדיוק ככה מרגיש כל אחד מאתנו, אבל מן הסתם לפחות הכיוון מוכר לכולנו.

כל שיעור הוא דבר מפחיד אבל כל עוד אתה מספיק מוכן, אין לך [1] יותר מדי ממה לפחד [2] .

עצור! אתה מוכן לשיעור?

אני לא מתכוון מבחינת "האם יש לי שיעור מוכן?". יש עוד כמה שאלות שצריך לענות עליהן.

לפני שמגיעים למחוז כלשהו להעביר שיעור צריך לברר מול מי אתה מעביר אותו. מה הרמה באותו מחוז? האם יש מנהגים מיוחדים בשיעור? ובכלל- הכרות כללית עם המצב. כדאי גם לברר את צורת הישיבה בשיעור. האם אתם מעדיפים שיהיה שולחן באמצע? מעגל רחב? שורות? אולי זה לא נשמע כל כך חשוב אבל זה משנה את כל האוירה בשיעור. צריך לדעת גם עד כמה המחוז מכיר אחד את השני (או עד כמה אתה מזהה את אנשי המחוז) - אולי צריך לעשות הכרות בתחילת השיעור? האם המזכ"מים מודיעים הודעות לפני או אחרי השיעור? כדאי גם לברר עד כמה המחוז "דוסי" כדי לצפות תגובות לכל מיני הערות. זה עשוי להיות קשור.

אחרי זה כדאי לברר עד כמה ספציפית בני אותו מחוז מוכנים לשיעור. אם נתת מקורות מראש - מה הסיכוי שהכינו אותם [3] ? אם העבירו שיעור שיש לו מקורות חופפים אולי תוכל לדלג על קריאתם [4] ? כדאי לקראת תחילת השיעור לזרוק כמה שאלות לאוויר ולראות באמת מה רמת הבקיאות של הנוכחים בנושא.

השלב הבא יהיה לברר נוכחות של אנשים בעייתים בשיעור - חבר'ה בוגרים, חידונאים ואנשים דומים. אנשים כאלה יכולים לסבך אותך משתי בחינות. מחד הם בדרך כלל ידאגו לשאול אותך שאלות תוך כדי השיעור ובנוסף לכך הם כבר יכירו את המקורות שיקראו בשיעור ולכן הם בסכנת שעמום תוך קריאתם - דבר המוביל להפרעות. יש כאן כמה פתרונות אפשריים. הכיוון הראשון הוא ללכת על מקורות כל כך לא מוכרים עד שגם הם בטוח לא מכירים אותם (במילים אחרות, מקורות נידחים מתוך חלקים מהתנ"ך שלא בחומר לחידון). זה לא תמיד מועיל, אבל בשיעור ראשון יהיה לך הרבה יותר קל לתפוס את תשומת הלב של הקהל אם כל מה שתאמר יהיה חדש להם. הכיוון הבא יהיה תכנון צעדים ספציפיים נגד אנשים מסוימים. אפשר מראש לתכנן שאלות שיעסיקו אותם [5] , ושיתנו לכם מרווח זמן לעבוד עם השאר. לחילופין ניתן להפעיל טקטיקות של "ווי שכחתי את דף המקורות באוטו – X , אתה מוכן להביא לי אותו?", אבל, בדרך כלל זה לא יועיל יותר מדי.

היתה הכרות. מי שאחראי לסכם עומד בהיכון.

אתה נעמד. כולם מתיישבים ומדברים. אתה ממשיך לעמוד. הפטפטת ממשיכה. אתה עומד לך עוד קצת להנאתך [6] . כולם ממשיכים לדבר. המזכ"ם מנסה להשקיט את כולם. אתה עדיין במקומך.

ככה לא מתחילים שיעור. הדבר הראשון שאתה צריך לעשות הוא לא לחכות. תתחיל לדבר והם יתחילו להקשיב [7] . לחילופין, פתח במשהו דרמטי. משהו שתופס תשומת לב. תעשה כבר משהו!

השיעור מתחיל להתגלגל. אל תִלָחֵץ משאלות. אם הן באות- אתה יכול להתעלם מהן אם אתה באמת רוצה. אם הן לא - הן יבואו בהמשך. תנסה לשים לב לאיזה כיוון הקהל הולך. תהיה גמיש. כדאי לתכנן מראש כמה מסלולים אפשריים לשיעור או לחילופין לקטוע אותו כמה דקות אחרי שהוא פונה לך לכיוון אחר.

תשאל אנשים מדי פעם שאלות יזומות- תדאג שהם לא יירדמו לך. שתף כמה שיותר אנשים, אל תיתן לשני אנשים לשאול את כל השאלות ולקרא כל הזמן, כל השאר יאבדו אותך די מהר בצורה כזו.

סכם מדי פעם מה היה עד עכשיו כדי שאנשים יוכלו לעקוב בצורה טובה יותר וכדי שמי שמגיע באמצע יוכל להבין מה קורה.

מכאן והלאה, האפשרויות כבר רחבות מדי לפירוט על נייר. ודאו מדי פעם שמי שמסכם את השיעור עוקב בצורה סבירה אחרי מה שקורה. הכי חשוב - תזכרו, זה השיעור שלכם !!! אתם מעבירים אותו, וכל עוד אף אחד לא נפגע קשה מדי אתם יכולים להגיד מה שבא לכם ואיך שבא לכם. העיקר שכולם (כולל אתם) ילמדו ורצוי שגם ייהנו.                                                                          בהצלחה!