הפרעה = גרימה לסטיה מהרצוי

מאת: הפרעתוני

אל: עצור כאן חושבים

לגבי 'הפרעה' - הרי שהיא 'גרימה לסטייה מהרצוי' (כמו "תפריעו את העם ממעשיו", וכמו שכתבת שם), ואם כן היא מתאימה דווקא למובן המודרני.

ו"בפרוע פרעות" (וכן "מראש פרעות אויב") הרי הוא "בפרוץ פרצות", כלומר, כאשר האויב פרץ במחנה ישראל ("פרץ ה' את מעשיך"; "בעל פרצים"; וכו'), במובן של הפרעה מהדרך הנורמלית. אם כן אין צורך להידחק ולומר שזה כשעם ישראל "התפרע".

אראל: איך זה מסתדר עם "ראשו יהיה פרוע" ועם "גדל פרע שער ראשו", והרי במקרים אלה דווקא שער ארוך הוא המצב הרצוי?
לגבי "בפרוע פרעות בישראל" - נראה לי שהפירוש "כשעם ישראל התפרע" מתאים יותר, שהרי כל הפסוק עוסק בהתנהגותו של עם ישראל, וגם חלק גדול מהשירה עוסק בנושא זה - השתמטות לעומת התנדבות.

הפרעתוני: לא טענתי שהמשמעות המקורית שלה היא כזו. מסתבר ש"פרע" אכן פירושו כמו "פרץ", יצא מהגדר. גם שער "פרוע" הוא שער ארוך יותר מהמקובל, יוצא מגדרו. רק מתוך משמעות זו, המקורית, נגזרה המשמעות המופשטת יותר, של כל סטייה מן התקן.
לגבי "בפרוע פרעות בישראל" - ה-ב' של "בישראל" מטה יותר לכיוון שזה דבר שנעשה לישראל, ולא משהו שישראל עשו (אם כי זה לא מוחלט). בכלל, זה לא מתאים שדבורה תפתח את שירתה בדבר כה שלילי, ומייד תאמר "בהתנדב עם ברכו ה'". לא נראה סביר.
זה גם מתאים עם "מראש פרעות אויב". ראה את מבנה הפסוק (כפי שמעמידנו על כך ראב"ע):
"אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר
מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב".
אם כן, פרעות האויב, שמהם ה' יאכל בשר, אינם אי-סדרים, כי אם מקבילה ל"חלל ושביה" של האויב עצמו - כלומר, ה"פוגרומים" (במובן המודרני של פרעות) שנערכו בו.