מאת: רמי ניר
אל:
נכתב ב: 02:23:47 24.04.2008, כתוספת/תגובה ל: שיר השירים אשר לשלמה
דווקא כן, שלמה נזכר בתוארו "הַמֶּלֶךְ", כמתועד: "
אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ
הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף רְפִידָתוֹ זָהָב מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם
" (שיר השירים ג' 9 - 10)
בעיקרון,
אַהֲבָה אפשר רק לתת ולקבל כאשר הָאַהֲבָה תֶּחְפָּץ.
כך גם
שלום אפשר רק לתת ולקבל כאשר אלהים יחפץ.
עיקרון זה ילמד האדם מתוכנו של ספר שיר השירים.
לכן חוזר על עצמו המוטיב - כדלקמן: "
הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ
" (שיר השירים ב' 7)
כלומר, הפיתרון טמון בלמידה.
ואמנם... חוסר שלמות... במתן ובקבלת אהבה...
זהו מקור בעיותיו של האדם משאיפתו לשקר... כדי לקחת... רק לקחת...
ואכן... אותם תנאים במערכת הדדית של נתינה וקבלה יתקיימו בין אדם ואלהים: "
וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ וּבְכָל-מְאֹדֶךָ...
" (דברים ו' 5)
"
וְתַחַת כִּי אָהַב אֶת-אֲבֹתֶיךָ וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ אַחֲרָיו וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל מִמִּצְרָיִם...
" (דברים ד' 37)
והשלמות... בלי שקרים וללא כזבים - כדלקמן:
"
שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל-לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל-זְרוֹעֶךָ כִּי-עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ--רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת-הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ...
" (שיר השירים ח' 6 - 7)