כאשר אין שלמות... בין תורה לבין מסורת ובין מוסר...

מאת: רמי ניר

אל:

בַּתּוֹרָה וּבַמּוּסַר שידועים היו עד לפני ימי זקנתו של שלמה המלך... הייתה שלמות...
כי בירושלים היה מקדש שצורתו ומשמעותו היו... שלמים... במקדש שלם...
באותם ימים של שלמות... נכתבו... מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן-דָּוִד--מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל...

ואכן... שלמות חסרה מתועדת... במפורש... מאז נבואת עמוס:

וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי
הִנְנִי שָׂם אֲנָךְ בְּקֶרֶב עַמִּי יִשְׂרָאֵל
לֹא-אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ...
(עמוס ז' 8)

חשוב לזכור כי מוסר הנביאים ותוכן הנבואות חופפים הם בשלמות - וגם בעניינו - כדלקמן:

וְהָיָה אַחֲרֵי-כֵן
אֶשְׁפּוֹךְ אֶת-רוּחִי עַל-כָּל-בָּשָׂר
וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם
זִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן
בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ
וְגַם עַל-הָעֲבָדִים
וְעַל-הַשְּׁפָחוֹת
בַּיָּמִים הָהֵמָּה
אֶשְׁפּוֹךְ אֶת-רוּחִי...
(יואל ג' 1 - 2)

כלומר... בַּיָּמִים הָהֵמָּה... אחרי רגע האמת עם קץ משפט העמים על "אבן בוחן"... היא אבן השתייה...
אז... תהיה שלמות... ואכן יהיה מוּסַר תקין במציאות חדשה...
אחרי שיתקיים... אֶשְׁפּוֹךְ אֶת-רוּחִי עַל-כָּל-בָּשָׂר...

ובחופף נבואת יחזקאל:

וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ
וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם
וַהֲסִרֹתִי אֶת-לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם
וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר
וְאֶת-רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם
וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר-בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ
וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם...
(יחזקאל לו' 26 - 27)

אם-כן... במציאות העכשוית (הקודמת לחדשה שתבוא) משהו חסר ואינו תקין... בְּמוּסַר אָב וּבְתוֹרַת אֵם... אין שלמות...

לפי-כך... רַק בַּיָּמִים הָהֵמָּה... אחרי שייבנה בירושלים מקדש שלם... וארון האלהים ובו לוחות הברית ישכון בדביר המקדש...
אז... יהיה יפה ונכון ואמת ושלם המשל:

שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ
וְאַל-תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ
כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ
וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶךָ...
(משלי א' 8 - 9)