מאת: איתי
אל:
נכתב ב: 18:30:40 22.06.2006, כתוספת/תגובה ל: גם מי שדואג לגופו הוא איש-חסד, וגם מי שפוגע בגופו הוא אכזר
ועל כל נפשות מת לא יבוא לאביו ולאימו לא יטמא. כאן לדעתי יש קשר בין נפש לקרוביו של אדם
אם הבנתי נכון, המטרה שלך היא להסביר את דברי רש"י: "גומל נפשו = גומל טובה לקרוביו".
אבל הקשר מהפסוק שהבאת הוא די עקיף:
"על כל נפשות מת לא יבוא" זה כללי - הכוונה היא שאסור לו לבוא לבית שנמצא בו אדם מת (שנפשו מתה), לא משנה אם הוא קרוב שלו או לא.
"לאביו ולאמו לא ייטמא" הכוונה - "אפילו לאביו ולאמו לא ייטמא" (כלומר, לא יבוא לבית שהם מתו בו).
אבל אולי אפשר להסביר את דברי רש"י באופן אחר: הוא פירש "גומל נפשו" - לא הנפש הפרטית שלו, אלא נפש ששייכת לו וקרובה אליו.
המילה "נפש" אין משמעה "קרוב משפחה"; אבל המילה "נפשו" משמעה "הנפש הקרובה אליו".
ויש ביטוי דומה לכך גם בלשון ימינו - "נשמה שלי".